Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 72

לדני לכנה גודל המכאוב אשל הוללה בה, ואח היא מנוחה הזאב נהלפותו הטרף למען •אחוהו ויגורהו בחרמו לפיק ואין מציל. — הה, מה רב הכאב, מה גדלה הפלצות בבדואי לקוחים למוח! לבן בחמה ה הטורה •אוירו חקי חבל מעולם משדים, בעגול אשל ההבל ישא החלפה חואח בברואיו, וגס צעדיו יחמוך. ובה ילן הארור הזה דרכיו במעאטי השמד והפין שער וקטב מנחיריו, ושנינו נשערה מאוד, שנח משוש , וחמור בנוי ישמע בכי, קנה חסה נבל; יפה נוף יהפוך לחיבה, משוש ארן לשדה בוכים הושקה בפלגי דמעוח. — אוכל• לחם העצבים לא יוכלו לחשחי מחממו, וגם לא יועילו אולמח עושי לעליו לבל ישלים חקו לנחום, ולנחון, להרוס ולהאניד. — הזקן אין אונים מליח אפו יכלה ונהחרפקוחו הנחלות הבלעה האין; לא ישא פני איש ואס על נניס •רטש, וגס העת פניו לקחה ניד למה הולכי חום ובמלון אפו עם הקוצים גם גדיש גם קמה •נעל: אכן המשפט הנורא על מכונו אם נראהו: פרן נחל מעם גר, חס ורשע •שעוף — עד בי החולי הרע חוה הבין לאנשים מטבח ופלי מען החיים יקיסס וגס פלחים נחמדים למראה יסיר יחז, להשליך אוחס לגיא צלמוח, עד כי חאלס כל שפה ולפתה לוח בני חלוף מקול הקורא "יגוע" והחוקר ישים עינו על אס הדחות אשר השינה ולקה בה ושחה מזקן, אבן לעת בעתה, בשצף קצף תשים כובע ישועות בראשה ונלאה ונחמדה, כי כשחל יבקע אז עונה ויפיח, ונראה ונחמדה שאל לדור קדמון, וגם מודעת ואה בכל האין בי לעת צר ומצוק העלתה תמיד עד מות נפשה, לכן גדול כבודה נישועחה, אף אמנם כאשל הדביקו לעפר נפשה וענו אותה חנם למראית עין הראה מורך נלבנה, נבל זאת תבונתה אתה ולנח אמין, יצלח סמוך, לכן האין לעזרה תחיש לישועה בכל מקום, נכמרו רחמיה על בני צאצאיה ובעזרתה המכתם, תחלוף עד מוס נפשה נעבוד אבלה הקטון ומצעי. *) נסחרים דרכי ד׳ ומפענוחיו מאוד נשגנו, לחנם נעמול להבין מה עשה עליון, כי! אלהי משפט הוא, וכל מעשהו באמונה, ועל כל העולם קו התה לה ישיר, אף אם •סוטי מון מגורן ועפר לעפר ישוב. —!ו י. מכתב. Bon M. Juda Maimon. נשם ד'! א' תזריע חרי״ג לפ״ק. כבוד ידיד נפשי האברך היקר מופלג ומשכיל, אוהב חכמיו ודורש חושיה, כ״ם מו״ה בנימן עפשעיין נ״י, שלום וברכת וכ״ע סלה! מרגע תמונתך הנעימה הבדיקה נוכח פני בראשונה, אותות החכמה החרותים טל מצחך הפעילו בקרני ברוב עוז והעצומה, עד כי נקשר נקשרתי בעבותות אהבה אלי! ידיד יקל! — ותנה מת מאי יתענג רוחי בקרני כ׳ במשך הימים אשר עברו מיניי ההכרה היקרה ההיא, עד עתה, ושעשועים נחמדים שונים לנו מיום אל יום לשפי1 ולשמחת נפשי,__הוכיח הנסיון אח אשל רחש לבני אז, ובי עיני אהבתי העזה אשל החלי, קור^הכוח שורש בקרנו, לא הביטו אותך בעי ראי־מגילח, אשר תגדיל יתרון אהובה, וא6 ני קטן נעלבו הנהו, רבו רננות פעמים מאשר הוא באמת. — והנח מאוד תכלה ג6 הכסוף נפשי להחליף מכתבי — ידידות אתך, בי מלבד אשד אתאוה תמיד לשמוע משפניו על פלי מחשבות׳, מאשר נוכחתי, כי זך וישר הנהו, לא תשא פני כל איש ולא תט’י גבר, נם רב בגוי ותהלח מהבל לא יטוך להטות או לעוח משפע, אך נרוח־נני! n 1 *) Birlr Zeitungen erwähnen die S an i t L ts - Allst atten der Juden (Bukarest) mit großem Lobe, une wenn Selbstverlängnung ein ^"dienst ausmacht, so habe» sie sich i» hohem Grade ausgezeichnet. —