Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 71

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
11 (1856)
Issue
21 (1856)
Date
1856-01-01
Page
Seite 71 (sequence 72)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
50% known words query
IRI
…/4785731-4787016-6613264--1999-4787088
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

אם האביב ילבש ארץ צבע רקמתים - אם אחת היא 'שמחתי וזאת תקותי מי.יתן ומצאתיה’רדתה’לרוחתי? בכל מאמצי כחי,זבכלי1ן עינים אל המר/זה אשיר ראיתי אפרוש כפים; אולם הרחק מאךז עודני ממנה לדאבון נפש ותוחלתי נכזבה, ונ&יי לא תדע הנפש. - הה•' עד מתיזמר אתיפח, את.רעיתי'• מקרש מלך עזובי" ובואי הנה תמתי י- גם פה תעזבעי שובע שמחות פמך: משוכני הוד עטרות תעניודי לראימיך, פה קול צפרים עפות תאזניה אזניך ומבאר מים חיים נוזלים' תשיבי נפשיך. ונתעלס באהבים׳ ונהרה בעזמהה' פנינו, צמדים נלכה", ’ורוגז לא יהיה בינינו.״ - * T ״ י ד , ... ., ... .. .. החולי רע. Von Jsak Ohringer. מנתיב לא ידעו אנוש, מדרך לא שזפתו עין אדם, ממדינות נל, סס, L? ssi א׳זס מנדגלות עלה על כל יושבי סנל, לשוטע על פני אדעה, פין פעול לנל׳ חוק לנלע העילם כלו, ועל לוח לבו הכליון חמס. נוחם יסתל מעיניו, גס חנינה לחל,ה ממנו, כלי נקס מעליו; אשל חושיו ממנו ־?יעי למען מלוא חמדה במספל המסיס, ולנהג הילוליה לגיא ההלגה, ולעשוס האדם ״יג׳ סיס כלמש אין מחקה לו. — לוח משחס ולוח בועלה הליכוסיו הודיעו, אס אימהו '5לח לפניו, גם חזיונות כולאות, כל לבב ימס, וגס אניל׳ לב ישסוללו, והנה ליליס פלוח׳ס מאויב לל ומתנקם אשל לא ידע שנעה. — עתה ישלול, באויב, עסה יהגה נליחי הקשה וישלח זלועוחיו ויאחו! נפש חלש ושחוח. הוא ידכה וילקע הגון׳ כמון גנבתו סופה, ונשמח אלוה ילעישת, וישופנה _ ״סיותה. 1— הה, מה נ ולא ללאות ניליד שחת איכה התעען׳, מה איום לחזותו איכה יכה ישוח פחת גלמיו כמעיל בל,ל, עדי יפול בעלומיו חלכאים. — קלנו הנה חכמי ויודעי לפואה, קחו מסוה התבונה מעל פניכם, והלאו כי כל '1'5לי וחנ׳נת חנם בל׳ זהב לוחכם הקל יחיה; ה קבל ו, לאו גס לאו לנל •משין עיניכם 5׳ע זהב, קומו קדמו פניו, הכליעוהו, כ׳ התנין הזה יחילו דלכיו, ויקצוב עלי גפן המשמחים אלהיס ואנשים, ותלדה נכונה לצלעו כ׳ היא אס לנעל משחית. אמצו במו פיכם, וניד שפתותיכם אנחותיו ׳חשוכו, אל תסילו פניכם ממנו, לאו איכה יתחנן בעיני מנמס, למען יכמלו לחמ׳כם עליו, ועתה חוקל׳ הטבע למה תתלאו? מלפניכם משסעו "י׳ קלעי לשח שממית שנואה למען ימלט הזבוב משח יקוש, שבלו מתלעות תנין הזה , ,ך'5’’ המל’5י על!- — הקצול קצלו ידכם לתת לו ספל כליחות ולשולחיו, אז לשנל 11. עיל סבלו? והיה אם יקום שעלה לדממה, כל פנים קבצו שאלול, זאת המנוחה מ׳ האיש יוכל

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.