Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 53

^8 לזרוע צדקות שכר אמת לטעת; בתולות בת ציון כטוב לקחן צדקתך מלים נכוחים תטוסנה משיבי טעם. יתנו אלמנות ויתומות, נימים שאננות, בחזות שלמותן, זה חסדך במחולות קומנה! יענו ־ גם אמותיכן וקרניכן תרוממנה בלמודי ישרים , גם בחפץ כפיה מלאו ידכן במלאכת התפירה תעש. ו הב בי ם ה ׳ אדמת הקדש ■ שקלי נגף אבניך (’נ ביגיע כפיכן^ לחם חרפה תשאנה 0 הישיר׳ מסלך, כי יבעלוך בניך מעמל כן לחם כבוד תשבענה — חוגגי עפרך עוד ישובון שדד אדמתך גש הלאה עצבון! בית יעקב לא רגלי אוהביך על במותיך ישתק שקון עוד למשימה. פעמי צאצאיך במישוריך ישתעשעון ואתנה הרה ויולדת הטבנה לבכן׳ עתה יחזיקו בך מכל עברך להשיב מלאו ברכות לנשיאי ישר*1 במועל שבותך. ידכן ארץ צבי! הרחיבי מקום ארצך׳ כנפי חמלתם לעומת החיות לא הראי טוב שחתיך למרצי רבצך׳ תרפינה, שורי! נשיאי ישראל מרחוק באו עת לדתנה ארוחתן מעזרת נשים להרים קרנך ׳שכעין יושיבו על• ך זרע קדש לעבדך והנה ועולליהן צחר יציעון(ח ולשמרך זאת תורת היולדת, הנה וילדיהן המה ישדדו עמקיך׳ יפתחו עפרך ותשתחוינה. בשור וחמור לא יחרישוך כלאים ברוכים אתם לד׳ נשיאים נאמנים בבטנך! להחזיק ידי המך בהלואה הצבתם בשור ושור יחרישו על רמתך ציונים, (« כולו זרע אמת יפיצו כלבתך למען יוכלון העזר מכשרון פעלמו, גם על יורה ומלקוש בתום לב יעתירו כיון טיט הנשך לא יטבעו אז תרוי נחת וצדקה תצמיח׳, עולם פרקתם מנושה לא יתחבאו עמקיך יעטפו בר חלב דגן תפריחי. מה יקרו חסדיכם הרבתם עלימו. הזורעים בדמעה, ברנה יקצרו וישירו לבחורי כח פקח תם עינימו ארץ׳ ארץ, ארץ, תוסיף תת כח האכילם לחם טהור מיגיע כפיטו, לעם בך מאז כוננו פקח קח׳ נפש עמלה כי יבחרו בפועל ידיהם, בקצירך ישימו פאה׳לקט ושכחה •בבית״האריגה לכסא מלאכת יזנחו; מחשכת (• שדי תרומות ומעשרות ממך יוציאו, 'שבעון מדשן מפעלם׳ לחם עצבת! לכהן לוי ועני בשיר ותודה יביאו תהי למו תירה ודרך ארץ נעימות למו תבואתך כמאז תוציא׳ אלהים בימינהם. ואנשים ישמחו. כריכה לד׳ שרתי יה ודי ת העדינה, עננים ישמחו לחזיז קול רעמם׳ היטבת חסדך אם בישר*1 עם בנות שחקים יעלזו הרעיף מטר מרומם, ציונה. יחד ירונו שלוח מים עלי ארץ כי ת ספר למו יעדרת ללמדן ד׳ מטהרה, לדעת (יא אגלי טל יזלו על ערוגות מטעה י