Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 54

כלתה נפשו לחצרות ד, אוהב שערי ציון; הגדיל לעשות ישיבה לחכמי ירושלם בשפק ארוחת תמיד להחזיק בעץ החיים < יאושר עם רעיתו ימימה ׳ יתנם ר' עליון! מה מאוד גדלו כל מפעלי צדי! אלה1 קצרה ידי לתארם בפז לא תסולה׳ היערכו בגדלם כל עצי לבנון וברושים מה אדמה ואשור! אל חמודי תבל? הלא כלם כאפע אין והבל •י — ובמה יפואר רועה נאמן מעניי צאן קדשים! אך אלה נוצות דרכי איש הרוח! כי אל כל יפנה יתן ריח ניחוח! מראשית בכוריו לד קדש הבשילו אשכלותיו מאז דבשו טעמנו, אורו עינינו, ומה מתקו מגדיו למרחוק צפינו בתתו אמונת אמון, חסדו לארצו׳ ימציאהו. אשרך לאנדאן, גברת ממלכות, בך נשיאי ירושלם עורכי מערכות- עמוד הימיני רב כהן צדק מחזיק ביקו־ , . בך קנן הנשר הגדול, נתן על ראשך עטרת (יז צדיק מושל יראת אלהים וגולת שמש צדקה תבהיק ממגד ארון ומלואה. גם ד׳ יתן הטוב. ארצינו תתן יבולה ואוצרה. י הודהטורא!גורלךמהנעים! 10 חצבת מרום קבר, שים קנך בין שני סלעים. בין הרים גבוהים קנית לך שם תפארת. לזכר עולם לברכה שמך הנחלת - על כן יורוך אחיך לנו נמשלת, מבנים ומבנות שם טוב אשר לא ׳כרת. מה טיבו אהל׳ משה הוקם על בההר הטוב קנהו להאספיטאל ידי משה כוננהו והוא ירה אבן פנתה (יל בית האסופים הזה יגדל כבודו, תת לחם לרעב ומרפא ליום אידו, נפשות חלכאים נכאים בו חיתה. כל כושל יכלכל מחלהו ליחד שם אחד על ערש מדו הו ולא יעבורון תחת שבטי רופאי האליל; על סלע בית חולי המסיתים לא ידרוכון. על מטות צודדי נפשות לא יתמוכון בפתבגם לא יתג^ו׳ על מרק פגול לא ייליל. י ימה נוסיף עוד ברד שר מונטיפיורי! הכותרת, נם ביהודה שת לו בצר נאדרי, בצל מורך ונאונך נצח חסי, ילין לוית חן רב עזר לתושיה כפלים; צדקך. אחריך הגביר נדיב ר׳ גרשם(טי יפיפית גבס נעמת׳ ענגלאנו נדבה רוחו לחונן אדמת קידש ושלום המעטירה (־״ אחיו ידרשם, השר הצדיק מרה משה, על שכמי חבר ליראי ד חלק וצדקה יזכרון המשרה י ירושלם. האמונה אזור חלציו. חסד יסובבמיי איש משכיל׳ אוהב את חכמים, גפן שור הדרך נשיא הגדול מונטיפיורי(<ע אדרת, וכל כבודד בדת יהודית נאדר׳- הגביר חיים גדליהו׳ נצר מטע תמה כללו יפעתך, חן וכבוד התפארת (״ תעטרטו.