Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 39

39 שם, וע״כ אמרו שהשדים חללו שומט׳! ומנינים גס «ה שהוא «אחורי הפרגוד (להעונד׳ חמה) כי כל העולם כספר שחוח לפניהם לדטס ולהחנונן נה וכל «מינוח החכמה והמדע נפחחו למו, וכ״ש יחזקאל כ״ח על מלן צור אחה חוחס חכניח מלא חכמה וכוי גם נאמר שעשה עצמו עי") לאלהיס חול, שם נ', נן אדם אמור לנגיד צור יען גנה לנו יתאייי אל אני מושג אלהיס ׳שנחי, ואמרו״ע״ז נמדרש חיים מלן צור נחגאה טד מאוד יהי' אמר הקנ״ה ליחזקאל נן אדם אמור למלן צור וכוי, וכונחס ננאור הפי לא שקרא הקנ״ה ליחזקאל 5ן אדם רק אמר לו שיאמר לחיים נגיד צור נן אדם — ונארחו נאריכוח ואכ״מ. והוכן כונחס נפי' הכחוניס ניחזקאל שתיים היה אומר אל אני וכיו וי ו י־,יני פע"’ דירחו נלנ ימים יש לו כנפיס כמ״ש, ועף מקוף העולם וטד קופו כמ״חש ישימע מאחורי הפרגוד כמ״הש.וע״כ א״ל יחזקאל ילוד אשת קנן, שם ם', לשחח ׳ויידון י־י ״אמיר תאמר אלהיס אני לפני הורגן, והוא ג״כ לפי מאמרם חגיגה שם, ומחים 5י־5’ ^7ם, יאמר לשחת ׳ויידון, כ׳ אין חכמתו נחכמח החורה, השכל וידוע אותי כנאמר שם( הנה חכם אתה מדניאל, אף שלא עם מחוף העולם ועד סופו, כל רז לא אניס ציה׳ אנל אחה נחכמתן עשית חיל לצנור כסף, ברוב חכמתן נרכלתן וכוי נרונ יכלתן ”ני חינד ח«ס, וע״כ לא תמות נפשך מות ישרים. ומעתה נחזור למקור ספורם נאמרם שהכניע לאפמדא׳ מלכא דשידא, ולפ״ד הוא חיים, נהשולשילתא שחקוק עליה שם שייקיק עליה שם, והוא נעת שהלן שלמה בירכי ד׳ והנהג׳ המדינה היו כפי / יהורה יריח האחדות היה נחוכס, זה היה השולשוחא דחקוק עלית שם להניא נמאסי י ונתכניע נזה העמיס כי כל העמיס הלנו איש נשם אלהיו (ועי נמ״נה שער גויס ואלהיו) ותם התאוות הגדילות, והיחה ניניהם פירוד לבנות, ני לכל איש היחה חאוה מיוחדת, יחנחנו נשם י' אלהינו נרוח האחדות ורוח ודעה אחת לכל העדה לחרוף למות נפשם ^חהנח ארצם ואחיהם והשכינה ורוח ד׳ נחוכם כמ״ש, וזהו העזקחא שחקוק עליה שם - שלמה ישב על פסא ד' ומלן על העליונים וכמ״ם ונזה הכניע גס לחיים . ולפי משמעית הנתונים נמלכים נראה ג״כ שבימי דוד וגם נחחלח מלכות שלמה היה חירס נכנע להם ורודף אחר שלומם, ואהבתם וההכנעה הזאת נתגונן גס נדרן הטנע , כ׳ .חשד הלכו ישראל ומלכם בדרכי ד׳ והיו רק עונד׳ אדמה , אז היחה א"׳ אוצר התבואה עמים יושבי הים שכל מעיינם שמה לא שמי מנעם להאדמה, וחיו מוכרחים להניא ערף חס בלהכין צרכם באניות לנסוע לא"׳ ולקנות שם אוכל לנפשם ובזאת הכנעו לא"׳. " יחי גני׳ עד דנני' לבית המקדש" והנא כ״ז שהיה ציין שלמה לאנשי חיים וצדונים I ,נ ה« החזיק לחיים תחת ממשלתו נהשלשותא ועזקחא הלז "יומא חד הוי קא׳ ד' יהיא אחר הננין שלא הוכרח עוד לאנשיו והחזירם לו וקא׳ עמו בלחוד׳ ז ל האהבה והאחות א״ל כתיב נחועפות ראם לו ואמרי' כחועפוח אלו מלאכי השרת, חצי השדים" ומאוד קשה מ׳ דחקו להוציא הכי מפשוטו? בשלומו כחועפוח, מלאכים "ה ש שעפים «סוף״חעולם ועד סופו, אנל מה ענין ראם לשדים? וע״כ נ״ל לפי י יחי האחרונים שחז״ל לא ידעו עוד מהנקודות, ני מעשה דור אחרון הנמו וקראו לאם ראם ופירשו על רום, כי מצינו נפי נלעס שמזכיר רום נשרוערוע שם כ״ד וליה T י)די « מיד כתים וכוי ופי' המבארים: הספינות מן הרומים ע׳ נרש"׳ ורמ״נן ח כמה תגיל ממשלח רומי, וע״כ יתכן <ג"כ לומר שגם בחזיונו נ״ג כ״נ מצור ר,)^־יס צי, שילושו שיחיה למו תוקף ממשלח כלרום. והנה לפ״ד הייסיפון יצאת שקר^ ^־פ< ^־"’ייליא ומחם נחישנח רום, וע״כ אמרו שם אלו השדים, והוא כדברינו נממשצה חניות נשם שדים, וזהו שא״ל: מאי רנותייכו מנן, מה היא הרבותא <וו0,3 ׳ יצא נכ״ז אתם נכנעים תחתינו, ומזה ראית ברורה שיסוד׳ ,הנהג׳ המדינה f,r,״p מה היא הברכה שנין אותנו שיהיה חקפינו כשלכם , הלא ממשלתנו ע"׳ ואחו,• יע״ז השיב לו יפה: אייל שקול שוש־לתא מינאי ותג לי עזקתן לו מלי ״? "1היא , אם לא הייתי מוכרח לאוצר חנואתן אז היה ניכלת• להראות ל,צ <־,חן יתח׳ והוד ממשלתי ונזה לא יקשה לן על שנח רום כי הס מזה וגס מזה ן־ן, - יכייאמלם פסחים קי״ח נ׳ נדרן גוזמא שס״ח שיקים יש בנין גדול וכל חכמחו ג<ם מעלה חיה ני כיי לזון אח כל העולם. ומשיחה הלז ומהחפלאו על סקל,׳ כסף כרת נריח עם חירס ונ״א חלק מממשלתו חלק לחנירו תהו: שס״ ,, יניח ויהנ ליה עזקתא, והיא שקר מעליו "השולשיתא יחקוק עליה לח,לס 5 ליתת נריח מעצמו ממשלה נא"׳ נהעשריס עיר שנתן לו, ולא היה צתנואח שלמה ונזה נחגדל עליו, וכאשר שלחו האניות "נלעיה" נלע