Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 37

TT פעיהו מלשלם סוגו, וגם במעת ידי המולי שדהו ביובל שב לאחוזתו, וע״ה היו כל יםיאל נאגודח סגרה אסה והקשי אמין באהבה הארץ והקונה, ומים לבים לא יבלו לכנותה, כי כל אחד משב בי לו האין ומלואה ואיש איש יולד בה הם אסיו ובניו, ו.עס אשכ לי יסודי והקוני המדינה עונים באלה, לא נהפלא מעתה נענינו גם מדין העבמ< אם אנו קוראי; נד״הי הראשונים שלנו, כשהלכו ישראל נדיב׳ ד' «"פ יסודי התולה, אז נס במחי מענו עסקו גס גניו חיל נגד לנבוח, על כי באו נשם ל בלוח חאתדות, מול אנשים נפרדים בתאוות נפרדות, וזהו לפ״י קוד לוח הקודש ושכינה, ולוחי עומדת בתוככם ושאר הפקוקים הנאמרים נזה, ועי נמנ״ה לרנ״ק צי ל', ב׳ כאשל שמלו ג' יקוד׳ ומנהגי התולה, אז לא היו נציבי; זה לזה ולא לעם אחר, והיו כגו!> אחי ימח אחת להם רוחני וקודש, והיה די למו בעצמותם ורוח העומאה והתאוות לירוש מותרות ונפלאות לא ידעו, והמוכיח היה למו ד והותר באלן זנת חלב ודבש, וע״כ י״ז שאחזו׳נמדה הלזו להסתפק במוכרת, לוח קדושת השם הופיעה עלימו והיו דומים לקונם ייייי 7 עמד בתוכם, ב׳ גם כביבול די לו בעצמותו, והלוח הקודש הלז בתוכם בשמרם התורה וכאמור. ולפי הנמשל והבונה ראשונה חתכונו בשמיר לשמירה החולה ויקוד׳ המדינה שהיו נצרכים לאבני החוש;, והמה שבעי ישרו;. ,ובזה ׳הודע גס לפע״ד גם קוד האורים והחומים שהיו על לב אהל; בבואו לפני וה’ה «ניע נשמות האבנים האלה, שהם למשל על שבעי יה באלן הקדושה, ברוח הקודש שנ«י, אס עוד הרו״הק שולעת בהאומה, והמה רעים ואוהבים לאלצם ומקיימים יייסיד׳ המדינה, וכאשר נתקיים זאת בלבנו, אז ידע גם משפעם שיעמדו עדי עד ־ ז שנא ׳זח מהם הקשר הרוחני ואי; אומה ולשו; תובלנה לשלוע נמו. וז״ש הל: ונתח חנ,חיש; המשפע אח האורים ואח החומים ופי' ז״ל יומא ע״ג נ' למת נקרא שמם חורים שמאירים את דבריהם, והוא שימסור לאהרן תאור הרוחני שיש נתדנרים והשמות י " שעל החיש! המאיר לשמוח שבעי ׳שרון, וחומים שמשל׳«׳; אח דגליהם, והוא סיס הפירוש והנמשל המשלים •הדברים; והיה על לב אהלן בבואו לפני ל, והוא שישים ,5י,י״נו ורעיוני על מעמד הכח הרוחני בישראל, ועי״ז: ונשא אהרן אח משפע נ"׳ י ינו לפני ל תמיד, בי מזה נתויע לו המשפע אם יעלו ויצליחו, ני בראותו שקשר « לת התולה חזק בבני ישראל, וכגוף אחד רוח אחת לכלמו, אז ידע שיצליחו, ואם נחו נח• וגזה נתבונן בדבריהם יומא ע״ג א' ת״ר כיצד שואלי;? השואל פניו כלפי נשאל, נשאל פניו כלפי שכינה ופל״שי בלפי אורים והומים, כי ע"׳ א״ות נחודע לו אם י ’M ימ״הק נמו וע״ב יסתכל נעת השאלה בפני השכינה ונמ״ש. השואל אומי האליוף הגלוי הזה? והנשאל אומר בה אמר ל עלה והצלח רי״א אינו צריך לומר בה אמי 7 אלא: עלה והצלח. ילפ״ז ינואר משנה בקומה מ״ח משמתו נביאים הראשונים נמלו א״ות ואמרו בגמלא היא? מי ושמואל ושלמה, ונילקוע שמעוני הגי‘ דוד ושמואל, ונלאה שהגיי הלז שגימ1ן <י’ה כ׳ לא מצינו במלכים ודנ״ת׳ אף שעם אחת ששאל שלמת נא״וח, וע״כ נלאה לשא,ל נץשעלי הא״ות, ונזה נתישב קושי' החוקי גינוי; ד״ה זיל אייתי שידה כ• לא לצו ptp ~ ית וכוי ולפ״ז ניחא, שלא היו א״ות כלל נימי שלמה, וגם נ״ל שמהא״ות לא ל, יק בענינ׳ המלחמה וב״ש וגס נהפ' נאמר: ולפני אלעזר הכה; יעמוד ושאל היתה f’vLp"'?® «ל פיו יצאי ועל פיו יבואו, הרי שרק על היציאה והביאה למלחמה מלקגן 'רנא '״♦ וכמ״ש על הפי ושאל יומא ע״ג אבל לא על דבל אחל ולפ״ד קדלי המד,־ר51'ע<ס למה נעלו אחל מות דוד ושמואל הא״וח כי מימי שלמה ואילן נשתנו p^״w . ‘ מיתוד• החולה ונתפליו הלבנות וקשר האחדות, וממילא נחבעל משפע . . יי יא!> לפי הגי׳ בגמלא שחשנו לשלמה ג״נ, מוברח׳; אנו לאמי שהתכונו על ע נח לסיו׳ מלכותו נהתחנלותו לחיים ונשא נשים נכריות ונתן לחיים ממשלה העשל.ס עי• והנס נשאל עוד לנו לבאר תעעס והכינה נמת שנתן שלמה לחיים , וכת׳ שנא׳ נד״ה׳ ח׳ נח; חילם מול זה גס כן ערים במדינתו, ואס לשם?(r־1 p ברית כ״ש הרי״ק, הלא מעיד תכי מ״א ע' שלא ישרי בעיני חילם והמקבל ■.ש5ה. געי^” יאהבו ממידת י״א ליחן תודת לו עגולה ולשבחה ולא לתלאות פנים שלא p^p ■ הי ל נזה (וגס נאמר שח״זל נקפולס נגיעין פי׳ ככה) שנתינת הערים לב«; יהלבנו! גי)<'יג’ז חיי®, יק על שהוכרח שלמה לצידונים לבנין הגיח ולכרות ארזי היה, ולא חית שואל ממנו העצים אלא שישלח לו חרשי ען שידע,