Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 11 (1856)
- Issue
- 21 (1856)
- Date
- 1856-01-01
- Page
- Seite 31 (sequence 32)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 54% known words query
- IRI
…/4785731-4787016-6613264--1959-4787048- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
גיצינס לנייהו נחים גמול אלא ננדו׳ הקל שאין גו איור וכמו שהתקינו נאופא אנ״י ספיח אין מנדין אוחו, אלא אומרים לו הכבל ופג נניחן (מ״ג «"ז א') ולעומח זה נייהי שלא גפניו למען •חילו לו ג״כ פלא גפניו אם •פייקם (נדלים ז' נ׳) ונדוהו לחייליו ולא לנשיא כדגל* ל״ע: ח ג יל י ך גדילים וכמאמר ל״ג הנשיא גיקו לא לכנוד׳ י ל א לכנוד גיח אנא כ׳ מנודה לנשיא מנודה לכל ישראל (מ״ק ע"! א׳) גם לא הזמינו לנ״י ולא היו קוגעים לו זמן כיח של חילה (שם), גם לא הכליזו נצגול פלוני גייי' ננ״י פלוני (שם) וכמו שכחג הכ״מ נהלי ח״ח פ״ז נצנעה נרכוהו. ונכל זאת עמי על מדחו כמו נד גלג ים, לא גא לנ״ד לפ״םס אולי החילו לו יי’7׳ א[> לאפיקולחא ואן> גחון' שלישים יום כיין של חולה. יעהה גא ולאה כמה גמעה "יא לעמוד על מיחו, ל״ג הנשיא אשל לא עלה עליו עול הנדו׳ הלן לפ׳ים את ל"׳ יאייי לי נענית׳ לן מחול ל׳ עשה גשגיל כגוד אגא! (נלכוח כ״ח א׳) ונשק לו גקלאו יחלמ׳די (ל״ה כ״ה א׳) לא כ; ל״א ישנ גדי וידים ונעה שכמו לקנול הניד, מדגל זה דגלים הגונים ונכוחים לרצותם, והוא הדגל אשל דגלתי למעלה על שלא חושינוהו ענ נקא הנשיא חחח ל״ג. , י(1חדי נעל על מניליו עי שחלו שנח נצולת וכל מקלה יע אשל נהיה נעח ההיא .י׳ יא!> ל״ג הנשיא גיפו הלן גיוס עגלה ההוא נקפינה וינעשו וייעשו מימיו ועמד מל’י ייאמר לג״שע, ידעתי אין זה כי אם נגלל ל״א ג״ה (נ״מ נ״ע נ׳) וכן היה לש ומנויה כל •מיו ועל עצמו היה אומל: יהי כנוי מגילן חניג עלין 1 יא ל חהי נוח לכעוש והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיל שלא חכו" שנשיכחן נשיכת שועל ועקיצתן עק׳לח עקל3 ׳שחן נחישח שלף וכל דגליהם כגחלי אש. (אנוח גי •ו״ד) והמה כינוים ימית ונדייס ושמתות (תי״ע נמקומו) ול*< כמשיג לו לאמור: הן המה המוציאים את האדם מן העיל־ (שס־״א) והנן את זאת. - (החתימה נמחנלח הנ״על) (חתימה ממחנלח מ"׳) .addier % החלום. ל״, ”ה’ נ׳ יא״ ״יי' ־’ ־יפי געיי י,’י« ולא ’״’ZV אוכל געוגח S ל®" 5"י אייל׳ יחקל לב נאיייל לי־ מ7זע אחה גמ?ל'?ייאלי יחיהה גס נפש׳ הכ’ל׳ '"נ ופז יג ואיו חצה לאוצרותיו? עשה זאת איפת גני ו״ענ לך וחיתה גם נפש גע״יו! שי־־ לגן לחיל אביד כ- ינ הוא ושלח יין נאוצ״ס-ו, אשל אצל לן גני •ח־לי׳ ”"עגג" ׳"7־י על׳ משתה שמיס יום יי״ י־״על<׳" c'3'b3 ״V׳?* ינ,ידנ',ע ה עג פיח ת,אי יי»"" ״!• ג׳ הלא צל ימיני «ל* י־נ,ד ו.א כהמע הנעי 5״״לי׳ י׳ה׳ מהלת ננל לע. זלעפה אחזה אח אנ<ז זא״ א tu ™ ל«י עלילות ננס הנשחתות עד מאיד. מה הלנו להוכיחי נאמי’,מעס ”7 1 י״׳ד »י לספל אח הגיית אשל ,י» ,גיי מלל׳ המיל׳" נ7,כ' מיח! אל הה־ ff״“’ את ל״י י׳פי אזני משמיע תוכחת מיםי. - עלג לנגל לחם שתלים, ולא ידע נ׳ י ®»י היא, ואחליחו כלענה מלה. גסחל. היקיף עוד עשית. הי« געעי ד יאי°׳ י pF ל נעלה חללה לאשה ויניאנה אל גית אביו האוהלס *P« אייי ־ 5”*TV1 יל»ל עמשא "*"*י עשה גנם גישלאל, י־עש ״א־־״ אשי לי'ח• מיזב ״י ז־ל ל״צ• •מ? אג נ״״ל ׳ למש» וימאן לחלפא, כ׳ אמל עוג מותי מיד,׳ י’״ח נפפ’ ’ מ,ש 7 f!vf'tt גפש' נם אייי ®אל״ א״ גפשה למוח׳ י’עהי *ל״י אל, מלאני אליה ייפתח <מ,קד,ו!) ךעל,ה הלממה< _ ממ, מחי ל״א ללעהו לניי לי