Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 23

Beiträge von Leopold Eisler, Rabbiner in Gilvarrowitz. לידיד נפשי ש״נ הלב הגדול החכם המפורסם החוקר הנכבד מהו״לל ליבש לעף אנ״ד דק״ק סעגעדץ והגליל שלום וגררה חיים עד העולם. שממה׳ מאד עלי דבריך הנאהבים והנעימים, הגיעו אל׳ ביום ה' לשבוע העבר, יען יעידו ויגידו, כי נאמן אתת בבריתך ברית שלום, אשל כלת עמדי עח הפלד׳ ממן ללכה אל אלגי יאל מולדתי, וגס אני כאהבתי אז כן אהבתי לן גס עתה, עודנה בתקפה עומדת , WP ואם החרשתי זה זמן רב ולא כתבתי אלין מאומה, הן אמנם לא גי הנבון ידידי, טרדות העת ומסנותית, אשר סבונו והקיפוני מכל צל הן הנה היו בעוכרי והן יינטיני מבוא בדברי אהבת וידידות אלין, כאשל הוא בלבני ונפשי בל הימים, ועתה נ׳ נטט ידי לכתוב שנית אליך לא אכחד ממך, ידיד יקר, כי רנה שנעה לה נפשי?מחי־ יג’ל נקלאי שפרן "המםתח" (פלאקטישע א״נלייטונג אין דיא הייליגע שריפט) חשל שלחה אל ידי זת שנועים דבריך נו מה נעמו! מחשבותיך מה רמו עצמו! ידעתי, כ׳ לנים עתה החבולים בתוכנו, אשר רק ילדי יום אאד הלמו, ובמות מחבריהם ימותו גם י־ס יה’י כלא היו; אולם לא כן תהיה מנת ספרן היקר, דור ילך דור יבוא, והוא «טיכו הרג לא יגרע — יען מלבד התענוג, אשר ימשך ממנו תמיד אל נבוני העם וחכמיו בקראם נו, יהיה נס רב התועלת לנערים משכילים ויודעי דעת,.בו יכירו יקלח כתני הקדש ותפארתם כ׳ רנה, ידעו קורות נאור׳הם הרבים והשונים, ומה הגיע אליהם נמשך הזמנים ייל אסל דור, יבינו איזה דלן הנאור יבחלו גס תם בנואם אל הקדש ®י'«ת, ישתוקקו לשים מעיניהם בספרי לבינו סעדיה, חנחיי, הלאנ״ע, רב יהודה הלו׳ •למב״ס, הלמנ״ן והל״י אלנו, עלימו תדבר נכוחות בטוב טעם ודעת הלנה, וכאלה 'כאלה דבלים נכבדי הענין, אשל ילמדו מתוכו לא אספרם כלמו; רק זאת עוד אגיד ״’ אחשוב, אס החכמים הגדולים באומתנו כמו *) יש״ר שי״ר שך*״ל ודומיהם ישימו * לספרן ויעבירו הבקרה עליו נגד אחינו, יהללוך גם הס כמוני היום ויוליד יהודה מטשח ידן להתפאר, לכן חזק ואמן ידידי! ועשה עוד מיל וחושית בקרב ישראל של עשית עד הנה — והאל הטוב ׳עזרך, יתמוך בימינך וישפיע מטובו אלין. דבל׳ חי״נל מכבדך ומוקילך בלא לב ולב. היססה למאמרי על נוסח התפלות בחוברת י״ח ממכתב עתי הזה לד ל"! ול*מ ן חח׳ במשפט במה נוסחות ארמיות בתפלה, ותוכחתי שם על נכון היותן משובשות על יפלפיקן והנה שכחתי להזכיר בינותם מלה תתקבל בברכת קדיש, אשר נם היא יישינשח בגקודתה וראויה נפת״ח חמת הני״ת כחברית יתגדל ויתקדש• ואחלי הגיעי החנ^שע® הטלות׳ על זה הענין לא אחדל מלהעיר אח אזן הקולא, בי גס אלה גל־!ח , חשל היה להם יד ושם בידיעת דקדוק לשון ארמית נפלו פעמים לא מעט ר׳ לש בבואם לתקן נוסחות הארמיות בתפלה, ראה נא המדקדק העצום והנפלא חלעה ',כ,\'דיע:״״ם יאמר ננאורו למלח אחוטנא בנוסח יכל נדרי“ בזה: "לשון "י םהיא כמו איתחלענא ויחסל התי״ו דוגמת איחנל איפחח ודומיהם *) נעה אך . ,5"ל’ הדברים האלה לידידי הנ״ל, היה החכם המפואר ליגייו עוד בחיים ״י נלקח מיד המות ואיננו — על מוה ישר זה "לילו הנבונים ויתאוננו• הצע,ל , כי אבד מהם אוהבם משיב נפשם במכתביו ובמאמריו היקרים — ואני ופעמ,ס ’־ע", חייס אהלון מעת הלקחו ממנו, כי היה ל׳ רע יקר וידיד נאמן, :rwEייטט כבדני נאגלותיו הנעימות, אשל •קלו לי מזהב ומפז, ואשל כל עוד ערכו ונ(זןל יאכי אשמור בילקוטי כאוצר יקל ונחמד, יען יעידו על גודל לוחו, יקרת גספרץ ,-ן"*,׳ תהי משכרחו שלמת בעולם שכולו טוב כעל כל טוב, אשר גמלנו לפ״ק יהייסלאים רני הערך, אשל השאיר אחריו לזכר עילם. כסלו תלט״ז ל. אייזלער.