Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 21

ונו' נבוך הוא בעדות המצבה הזאת וב׳ ח"נ צד 1׳ p•' ל״א אינרא דהאי שתא אשל הי הה מנוסחו של הלב מול״ס לא גלילא לי, כי נצ״ד כ׳ שנפסל בניב והלב ע״ז א״ח נ' קי' ת״ך שנשער רמ״א יום ל״ג נעומל שנת של״ג, ואנכי הלואה נא״ה הי׳ קנ״ד גנוקס הנע של מור״ס כתוב שנת ש״מ, ואם אמנם יש לתמוה על החפן שלא הרגיש אזולאי ז״ל שע״כ מה שנמצא כחוב ננוקס הגע הנ״ל שנח ש״מ לא מן השם היא זה, כ״א עעות הדשום באשל בשנת של״ח שנחים ימים לשני!ה (ולפ״מ של הגאון אזולאי עצמו ש״הג ח״ב אות ע׳ p•׳ י״ב נדשם גס קודם לזה) כבל יצא ראשונה ממכבש הדפיש ילק״ק קלאקא הש״ע עם הגהות מול״ס; וקרוב אלי הדני שהמדפיסיס אבר הדשיקו הש״ע עם הגהות מול״ם שוב שנית נק״ק קלאקא בשנת ש״מ (ע' ש״י את ש׳״ן נא׳ I2S) שמו אותוחם אותות והעלו על ספל שנת ש״מ בנוסח הגע ושנשתא P,BJ7 כ’י1 7"ל על, הנה עוד לא מצאתי תשונה לתמיהת החכם המסדר והמוציא לאוד ס ש״הג בהערותיו הנוספות אות מ׳ וי"ו) שהתפלא נצדק, שאס המרא מת בשנת של״ג בן ל'ג שנה א״כ נולד בשנת ש' ושלא נש״וח הרמ״א סי' יו״ד נמצא פסק וחלם שלא לקנות קפל הלמב״ם מדפוס המשיג גבול הל״מ מפדונה ז״ל, ופקק זה נעשה ביום א׳ 7 (ה') אלול שנת ש"׳ 1א״כ היה בן עשל שנים בעת כתיבת הפסק והחרם הנזכר, תה ינל שא״י^ כלל. וכמו זה תמהתי גם אני הכותב אחר׳ ראותי נצ״ד ונס״ה צד מ״ס אשל כתבו גס שניתם: למ״א הרנין תולה בישראל נק״ק קלאקא כמו כ' שנת ונפעל שנח של״ג, ודבריהם אלו מתאימים עם מ״ש הגאון אזולאי (ח״ל צי ס״ו סי׳ צ״ח) והקדיש — הלמ״א— בית מבתיו והתחיל להרנין תורה בישראל בהיותו בן י״ג שנים? ולכן גם לוחי העומדת בקרני משתאה על הדבל הזה ולא תמצא לה מנוח לק בדברי פי"« קעלנעל שהביא שם המסיל שב׳: רק זה אמת שנפעל הלמ״א ביום ל״ג לעומר אבל בשנת של״ב במ״ש נצ״ד ושמש הקהלת תעיד לפני שכתוב בספרי זכלונות הקהלת ייייז״ק שהיה הרמ״א זקן וישים במוחו ולא בן ל״ג שנה, וגם ע״ז העיר הסכם המסדר העלה אחת קענה מ״ש. אי לזאת אמרח• סתומים וחתומים הדברים ואין אתנו עד היום הזה עדות בלולה כמת •מי שני ח" משה איש האלקים ולא ידע איש על נכון, גס אס יידע קבורתו, שנח מותו אם של״ב או של״ג, ואם נא בכלח אלי קבל או עלה אל אלהיס בנקל ימיו בעודנו באנו וכפהו לא רעננה. " אמל המבקר מיכאל אליעזר בן לא״א היקר והמשכיל הר״ל לני היש כהן נ״י "יו״ק מיזלין אחר׳ אפר מפורקם הדבר שבעל הש״ן ז״ל ערם שמם בכחל הרבנות נק״ק הענישויא ישב למנלאשונת נדלעזנין כמקופל גס להרב החכם רי״ו נ״י ועלתה לזכלון לש נע פשיע, אשר איננו תחת ידי לעיין נו, והגד הגד לי, כי נמצאת חתימת ידו הקדושה בפנקסי הקהלת הזאת, אמרתי אני עם לני, אולי מתוכה יבולל הזמן אשל גו שכן כבידי שם, אי לזאת שחלתי אח פני ידידי הרב החכם מו״ה משה פי׳לנאגען נ״י לב בדר עז נין להודיעני דבל מה בפיו על דנית בני אדם בענין הזה, והנה הוא נמדח ו תשבני: שבפנקס הקהל דשם לא נמלא כתוב רק בדבלים האלה: שמות תלנניסו ןמנו י' פת י״ק דלעזנין משנת חקנ״א ותדבר מקובל ובלול שהש״ן היה לב נקתלתינ יזי, כסוד בהעלישויא, ועל הדגלים האלה העיד הגאון בעל כ״ש, אשל היה לפני ־ פ לב ישם — בצד היריעה של הפנקס וז״ל: ונמלא פה פסק ב״ד משנת חי״ז חי]ס ״ליה ״"הל: נאום שבתי נלא״א הגאון מו״ת מאיל ב״ן ז״ל. וחנה ממה שלא י ך ז ל בפקק נ״ד הנ״ל בתואר המורגל: חונה פק״ק או: לב דפה, לק סתם י יכי ייליקו לקלא דלא פסק נק״ק העליפויא שנעל הש״ן שמש שם בכתר י ב חשב הרג רמ״פ נ"• במכתבו אלי להוכיח שהש״ך ז״ל אשל מת בשנת .'1"ר ימ פ י"׳ כ׳ במכתבו הנזכר שנח ח״כ ולא לאה או לא ידע עדות המלבה L ה?נ י,' יי נ״י ישם אותה נין הכוכבים) נעת פסק ב״ד הנ״ל בשנת תי״ז בבל י ילל לו מדרעזנין ולהיותו לפנים רב דשם ולגודל פלקום כבוד שמו שאלוהו נענין להוכיח/^י״ל' אייר אי מהא לא אליא, ממה שלא חתם הש״ל בתואר המורגל אין לל של א היה אז לב נדלעזנין, דהגע נעצמל אס נלן לאידל גיסא ונאמר שהיה אז \ י'שי'א או באחת מקהלות ישלון למה לא מחם ח״ם ובו' אלא מזת אין ראיה מןו׳ אם לקרוא נקרא ממ״א לפקק נ״ד ראוי ללב דקהלה אסלת לציין מקומו זלח שם; אולם אס היה אז לב נדלעזנין כבודו במקומו מצוין, ועל דבל . שיק נהעלישויא שהש״ל שמש שם זמן לב נכתר הלבנות, ע״כ הקול הזה ויל ילא דגלים של אמת, כי גס אם נאמר שמהר אחל אשל נא חש״ן