Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 4

— 4 — וגם אלה לשלמה, פרחי אזכרה עלי קברו! א) שאי קנה, בת שירתי! למות רב פעלים, פרשי כנפי אבל לנאויר מעללים,’ בילייל מספד השתפכי'לשר כליל תפארת! שימי' ציון יקר למפליא' לעשות חסד, אבן שתיתי זכר'לאשר צדקו כיתד' במקום נאק,' בלב כל׳ לעד למשמרת. ב) לא לבני דורו - - למו ימים ןלברו, ימיו מלאי צךכןדי לו ברוןי יאמרו, ועלי מזיתו תדמע ןל עןן מזיאבה; אך גם לדר אהרון תכתב לזכר’1’ן,זי כי בנוע' ידידיה. עמל נלקח הארון: 'ארון החסד וצךקת פחון הנדבה. -־ ג) הה, עפו נסתם מקור ישע וברכה; כי מאת אשר שימשו לנו זרחה׳ עלי בואו כמעט לשמונים בגבורות; אין יום אף אין רגע ויאלה השמונים, אשר לא החלפתהו עשרת מונים במקזכרת עלילות צדק - לעד לו שמורות. ד) לעד כל יום ורגע ממגורי חיתו׳ ., כי לא עןפה מעולם ימין צדקתו ׳ז להקריב במזבח החסד' שלמי נדבה - אבן זכרון עד כל רגעלצדקותיו, ולו כפי מפעליו ימפרון'ימותיו. משנות משותלח׳ירבו - עד אלפי רבבה! ה) בכל יום ורגע שם כבור לו קנה, דןדשים לבקרים ארמון תהלה לו בנה, י י 'וזר ענות חן ליו על הכבוד יותרת. בכלי תושיד, התגלתה תאות נךבתו. ו<־כל קצות ארץ ייצאו קוי טוקתו, זעדי ישחק'ליום'אחרון בכתר תפארת. :••• I * t נ -ד ( ן v v ן v v J