Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 3

אבן ב1כים♦ מראשותי השר הנאדר לפאר בצדקתו ׳ אין על עפר משלו בשפעת נדבתו׳ בכל הארץ יצאו קוי זמרת תהלתו- יתבל?לה אומרת כבוד וברוך לעומתו׳ ולכל בית ישראל היה מחסה בצל קורת גדולתו׳ ה״ה נזיר השועים, צבי חמדת משפחתו הרמה׳ לידה וידיד כל רואיו׳ ומכירי הדרתו׳ כבוד מרה שלמה בזאראן פאן ראטהשילד ניע. כבוד אלהים אספו בכילה אלי קבר׳ לקחו ואיננו בש״ק י״ג אב מנחם בשנת m אהוב °ל°ד׳ Wf אדים לפיק. למיונים בגבורות חיל נפלו חבלים לוי בנעימים ובכוכב ^׳ור נמשל פה, המאיר לארץ ולדרים׳ מה לב טובו פעל נזיר דדקרים, שר התמימים - הוי אדון י והוי הודו! כי;רד פה לקברים י!מותו נאסף החסד, נבל שושן הצךקה׳ 5דעכה ריוח נדיבה. עשיות תושיה כל משושו; רצוי אחיו, אב נאמן, נפש ברה ומןל)ךןד,; בין סובי לב נאדר - עדי בארץ אין כמותו. -?מי דידותו -קצרים מול רבבות פעלים עשה, ^יל שברון רוחות רפא בקרני מרפא נך־יבתו — אבל ׳*היד לזאת לישדון על עושה חיל באפרתה" I T V - I \ T T ־% ו T T °־ד לאזכרת עולמים הציב מה לו בצדקתו « *־ « T ־ IT I I * T ריחו דבקה בנעימות נצח - בתשובתו הרמתה. - T T TT T I " “V " I » |t * T