Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 5

5 f ו) וכשמש המופיעה בריק ה1ד נהרות, בן היקר הלזה הופיע אור,;קרות על בדיליך ביתו ומשפחתו הנאדרה, פארו על" העיר, שמה מושיב הודו. ’"‘זז והעדה אשר בקהלה תחד כבודו, "בשמויחתהל״לח. בכבודו התימרה. « I I T T“ t ־T T ז) ולאיש אשר אלה לו, הנודע בצדקתו, עדיי בל עמי. הארץ ספרו תהלתו, מקצות המערב עד בנפות מזרחה, ואשר דדה 'לעמו כאבן הפנה'- $ למשפחתו לבד יום מותו, יום קנה, ביי לכלי ביתי ישרון הוא יום אבל"ואנחה. - 1 ד « י■ I ״ V -:-ז¬יו¬ ה) בי לא במות מתי חלד- מות נשוא פנים ראש בית אב הוא ליושבי תבל, והם לו כבנים, רגעיו ההדיש לאשרם לתושיה כפלים’" »T I T * I T I T I *I: T T I כימי שכיר;מיו, וחימו ודתו, על כן" בילי״ל" תמרור,יתאו״ננו בגויעתו, בי עטו נסתם למיו' אור ישע וחיים.- י ■ 1 - v t - ו * ט) אשרך נפש זבה, מדבר בך נכבדות, אם כהיום על חיתך פניך מועדות, ועיניך תחזינה רק על מישרים, מחנה אלחיסיזה, חיל צדקות המונים, פעלתן"בעוז נדיבות עדי״הניעך לשמונים וכאסוף קצירזקמה, אספת לודריםי- י) אשרך׳.נפש זבה, אשרך לעולמים, אכלי מפרי דרכך בצל שדי ברמים, בתום פעולת יומך שבתי ארץ נושבת - |יי עץ חיי עד לך עתה פורסת ׳ למועד שמור לך" שובע נעימות נחת, לברכה זכרך פה - ומשכן בבודך אל-מות! מענדל בדי שטעון! י5י