Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 71

71 אך עיני העששנה..דמע בל תפרוצנה פני חמךמרו, על עפעפי צלקלת; אך עלוקי-רעל ׳ דם'נפשי ותמיוצנה עדי'בךגבי;קכר עמך! אישן המות. - גלמוד בךמי-ליל׳ בעיפתה וצלמיון למעון־רעיתי אצא בתגיון־ךממה; בעיות לאברים אתעה בלב שכיול ואלמון לבב,ש אהבת-נפישי׳ המותר!1 נרימה - מר, נורא המקום ׳ מועד ל?ל חיים בין אבני השדה פחד תוער,; פד, כל,;קר נ?5סן בל מחמד-עינים תמו חיי אבל - בשערי נלקה. - ר,ה! מנוקד,-איומה י דמיה נוראה שיוכני דוקר, בזרועיות־מות ׳שליו 5 פה קדל <יל רולז אפקה ןל תלאה גם קנאה גם שלאה 1קךו לכליו. - מעבר לקברים. גנות ופרדסים שךמות־מנד בגאון־ךשן’51ריחו י׳ ך,ה, שפע.יינקו מעפריות מתים ןריח־ הקד באפי הלם;פיהו. - פך, בלב?שער פרקי נועם זקל׳!םתי מעפרך.יקרתי! רעלן ד,נצו; בישמי־עדן ריקם ׳'לאפי שאפתי ורסיסי" רקעי על כוסם עוצצו.*— 'קמאון־שוש ,אחבק בךנש-ןללה האבן ועמוד י- ואת על עפר נחת; צלם תמונתך אביט' בצללי־לילד, ומניא-נורא אשמע רוחך נאנחת. - בד, כמיולל ציץ שדי בנביול עלי £יח