Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 72

72;עופו׳?ד־רדון׳,ימי המרת הנעורים; ותחתם השיבה עסיסתולת-קרח 0עטזוף היי־ניועם מעטה־תמריורים - - ואף אני בעין־המלה דמע דולפת אביט' אליו; ח;תי אעזר בשלכת; ילדות נעימה! ספידים מעלפת ■ לצל׳ כהלום׳ אימה מהרת ללכת? - היש;מי נפי׳;מי-וקבה ושיפה;עופו׳;בואו׳;!לי כנפי־נשר; יגרשו מחמדי־חלד — שבתה מךה;ה הה, ורבים מכאובים עטם בקשר. - הקמש בקמים פניה?קתה. בל עיוד תשלה;פי ברקי־קהיס;?ני סהר העטו בחשלת-עיפתה בל עוד תצלח בגדוד ביוכליה. תבל ונעימותיה אן שמה ושאיה חורו פני טבע״אין שושן פורח; תהת נינת יען; אן שממה קי;ה המת שתילי וזן אן סרפד צומם. - חרב לוחה.לגךנו איום מברקת להשיבנו אלמה מנה נלקחנו; ל;רי תפתה בקצף היא שורקת להור;ךנו קלר ל.ה-י - ולעד;שנהנו■ ומה תה;ה הלקנו בצללי קהת .. בארק מאפל;ה עת;שביון דומה; קמלת הגויה בלתה על עמר נהת ועלי בקרה מהלו תולעה ורמה. - ז*נת גורלנו אסר מבהי;מינו