Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 70

70 ואל עפרת־גוה - אפז:ר שושנים הה! פה גיא צלמות איום פער לוע לבלוע תמתי, הדרתה היוד חבצלת; ה^ת שר־הנשיה קוטפה בזרינע שקר לו החן' - אף ’בל ■פעה מצלת. איך פה תשכון דומה במחשכי קעריות גויה נאוה.' הן ןספירים לובשת איך שפתי שניי;לחכו תכי־עקרות ובעיני יונים"תולעה איך ’ר׳והשת. שיושמה;עימה טרם פתחו עלוך! כמעט ופעה האביב עטוף עטפת; לניו־כתי־־בור איך נבלופךמי־הךךיך1 וליחיק אךמת שואה איך' נקטף נקטפת לקברך סביב, המון שושנים אחיותןכי י שושינ-י־אהבה 'הה!זי.די נו$סעת; ברגש־מר יאנחו על עלומי־;9ןכי ■ ויכום רסיסי־טל.דמע עינם דומעת. - אף צ^יי־שמים בנהמת־תאניה עלי בור יצועך סביב סביב תעלינה; על אביבי נצתך תחת זצללי־'נ^ה במנגינות הגד! ןד,י קינהיתשאינה. - חקזרת ענני בלהות שך!.קים עטפו ב;י הסחר?גדי־אבל ’.׳אפילו; מזדות־נשף;פי;נהם אספו הה! שמשך כבתה הם איך.יאהילו? - הן גם מלאכי שלום מר מר ובביו וךןןע'ות שלישייטיפו אראלים! על מותך עדינה! בקול בכי יהמיו על נוער ציותיך,יקדבני במקהלים. -