Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 69

69 עמרם. (.Nach dem Englischen) קלסי גס אני «פניך לו יהיה כדבריך! וסגול הפסגה והקשר ידיו ועמרם לפניה עמד ברגליו אכן נהדפה אוהו ימה נסיו. עלי צד והיא נפלה שמה. הצל נפשי מגלי המים מר המוס ממוך החיים , כן צעקה בהסחננה אליו עמרם משמוע אעם אוניו. הצל אומך אוסה נפשי,יונס׳, אבל ידי אקורוח, צפורה חממי, חן ואח מקדם גורל רשע, נלכד ברשמו, טמן נפשע! עמרם, איש רך נשנים לקח צפורה אשס מדנים, ואף אם הונו הרנהה מורח רוח לו היסה. "קצתי בחיי נשוא נלאיסי במצולה ים אשליך אומי שם •חמו יגון ואנחה כי נפשי מרוב לרוח שחה." "ולמען לא אמלט מלב מהומות עלי גני ידי תהיינה אסורות את עלה אל ראש ההרה ודחפני לבל אחעא המערה. כה דבר עמרם נערמה וחטן צפורה: ויה• מה! תקוח אנוש לעח הפרח. (".Frühlingsglaube״ Nach Uhland'S) מדי יום ביומו סחיפה החבל איך בנעימים נפל לה חבל ק ודשא בפרחים יבורכו גם בעמקי הנחל הפיצו ברכה שנח לבי! שכח יגון ואנחה עמל ויגון לשמחה נהפכו! רוחות נעימות הקיצו משנתן יומס וליל נושנות נמרוצחן, מעבר לעבר בארן ילכו קול ששון! ריח נחוח רוחי אל חחחי אמן כח, עמל ויגון לשמחה נהפכו. ליל קין (.Nach de»: Deutschen) דממות ליל! מה נשגב שקעך! כמעע שעה חלן> הלך לו השמש לרדת מאחרי חררי אל, וכבר נעו צללי ערב, צבא העופות חדל מזמר, אך המית כיס חרבות נשמע . האדם עין> מעמל ידו ויגיע כפיו, מורעב מזעת אפו שב הביתה, ינוח על משכנו, ומתוקה שנת העובד. אך אני ער וחדד שנתי מעיני, ני רעיונות מה רמו תמלאינה רוחי. איך אחרד מנלהות חשכך לילה. (* תאנית אוהב על מות רעיתי. » ־*•“״־ ־* . T Von Jacob H. Sperling. הצללים בטף - הי1ם;פודו לטיה קיול דמ^ה _דקה \נ1$פףעצי־גנים; עין בכיה. x'W nyy לנןכר;סתי Vers. Dieses, Herr Sperling, hat auch eine Dichtung größer« Umlanges unter dem Titel: הצלת המלך zur Rettung unseres allgeliebten Kaiserveröffentlicht, deren stylistische Gewandtheit nur von der sie durchhauchenden patriotischen Wärme übertroffen wird, und die wahrhaft empfehlenswerth. Stern.