Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 62

62 נ) שפל דלל׳ הולאם, נשני חלקים, גח״א «דוגל נכנדוח ««נינים שונים, נהתנהגוח הסכמים נהולאוח הדינים, וננניניס חדשים גדנל סילוק ההולאוח נין חכמי הםפלד׳, והאשכנזים השוקקים הקדמונים ועל דגל כמה «׳לוח ומקנות שנחנעלו »«נינו וניוחל הלמיג לדגל ולנאר כל עניני המנהגים, וכולה הדלש היוחל נכון להחזיקם או לנעלם גלי שוס ליג ומסלוקח. נסלק שני יגאל נלמנה הכלל הגדול הנמקל לנו מחז״ל שאץ למדין כולאות לא מן ההלכות ולא מן האגדוח ולא מן החוקפוח, ונקופו ש״וח נינו ונץ הגאון הסקיד מהל"« קופל ז״ל אנד״ק פלעקנולג, ותשונוה לנוח להגאון הנ״ל להקיל השגותיו מקפלו אלה המלות, עם העלות ׳קלות והוקפוח לנות. — ג) קפל ש״ות מהל״ן. סיגול כולל השונות לנוח ללננים שונים ולגאוני הדול להלנה ולמעשה , וגיא ולי שיעות עמוקות נש״ק שונוס ומפוזלוח ד) קפל אמלי נינה. על כל קפלי המדלשים הקדמונים והמאוסליס אודות זמן וקדל חינולם , וכן גם אודות כל החלגומים , ממי, ואיך, ומחי נקדלו, והגהות ותיקונים לניס , והערות ׳קלות ומועילות מאד על המקומות הלנות אשל המתלגמיס הלאשונים קלו נם מדלכי דלשוח חז״ל, פעמים התנגדו למו ופעמים הקדימו וכוונו עצמם לדעתם וכל מעיין יכיל וילאת היגיעה הלנת וענודה העצומה הנצלכת למלאכה כזאת, הלאויה להלנ החכם הסוקל המפולקס מו״ה יו״ע ליפמאן צוק מנללין, אשל כנל עלה לו הפיוס חנה נענודה זאת נין כל כהני ה' עונדים נקדש, והצליח נה לעשות חיל. ה) קפל מנסת קנאות. נגד הלננים אשל נאקפו נקצת מחוזות נאשכנז לתקן דת ׳שלאל, להקל משאו ולהחיל איקולים. לקלאת הלננים האלה אשל קלאו עצמם לעפאלמעל, יצאו למלחמת לגנים גדולים גם נמדינח אשכנז, נמו הלנ החכם הגדול מהל“׳ מאנה״מעל נווין, הלנ הגאון הגדול מו״ה זנליה פלענקעל נדלעזדען, הלנ הגאון הגדול מו״ה שלמה יהודה לאפופולע נפלאג, *) שאל נשל׳ ונן דודי חלג הסוקל הגדול מו״ה ׳שלאל נ ודק ז״ל נלייפציג, (נמכתניו היקלים אסל הדפיק נס' שומל ציון הנאמן נאלעונא), אכן נמדינחנו פה נגאליציען, הלג הגאון מהר״ן חיות נ"׳ עמד לנדו, לאה וקלא אח כל הנעשה מלחוק למולת לגנו ולולזו, לכן אזל גס הוא חלציו כגנול מלחמה ונתג קפל זה, מנסת קנאות הוא לה,, לתלוק כל יסודותיהם. נכל׳ זיין משנה נלחם נגדיהם, אם תמכו ׳קודותס נדנלי סז״ל, הלאה לתם כ׳ כגנות שמים מעל האלן כן גנתו דלני חז״ל מדלכיחס, לפעמים תלאה כ• עעו נדנל משנה, ולפעמים גלה לעיניהם עעותיהם ושגנותיהס, ואם נאו נכח חכמתם ותנונתם כ׳ לנה, הנה הלאה נקפלו זה למדי כי גם הוא נאחד מתם יודע תהלוכות חנל, מהלך הזמן ולוח העת, •) וכן כתג גם אלי הלנ הגאון הגדול שי״ל עת שלחתי לו המסגלת •לושלים (כ״ו אדל חל״ה): הלננים החדשים נקנינוחינו, לא יחנו מנוח לכל אוהג ׳שלאל וקיומו, כי המה יעלו הדח עד היקוד, וינזו ׳שלון נעיני העמים מאד ויעלו כדי נזיון וקצן>. ונאלצותינו לא עת למליצוח וגס לחקירות, ו את לאה בשל נשיליס על לג לע, או כמודד נשלד ונמחוגה, נעת ינועו האדנים אל השלל, וינואו אל כל חדל לחמוק כל יקל אך עוד נקוה כ׳ מן גו יגורשו ונריע עלימו אי״ה כעל שודדי לילה ונראה מה יחיו חלומותיהם — ועתה אין ניד׳ לק להנעיח לך ולרעיו, כ׳ נין המצלים והמצוקות האלה היתת ל• המסגלת ירושלים נזלוס אול נוגה נין ענני חשך, ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור מד נכון היום — ודעו יקרים כ׳ יש מחכמי פולניא אשר כנל החלו לצאת למלחמה נגד חרננים החדשים, כן הוציא לאור החכם הגדול ר' פנחס מנחם ה״לפעלין מסגלת •קרה, וקראה ״חסונות נאנש• און" , והיא נשלאת מאד נמליצותיח וגינת דגליה , והוא ישנ כל תסולף נפ״פ דמיין, שמח כחג ושמת הדפיס חנורו ויה׳ למופת נעיני חכמי אשכנז, ליען וידידו הרג החנם הגדול מו״ה יצחק מוזש מקראקא ישנ גם הוא כל השנה נפפ״ד« וכחנ סגול יקר נלשון אשכנז על מנוכות הזמן, נקלא "נייעלאג צור ווירדיגונג דעל ווירלען איס ׳ודענעהום,, , והוא נפלא מאד ויהי גס הוא לאות ולמופת, וכנל הפליג נמהללו הסכם הגדול ׳אקע נאליענע, וזה ל' יצחק מוזש מולדתו נלנוג נן הגניר ל׳ יוקל מוזש ז״ל ונן עירנו הוא . ועתה תדעו מה לעשות ולא תחלישו נם אתם. ע״כ. ומזה יראה הקורא כ׳ אך שני חרננים הגדולים האלה ילידי מדינתנו לקחו ויקחו חנל נכל דנל נעשה תחת השמש ונוגע לכללות האומה ואסלה, הלג לאפופולע התגנל כאלי, וחרג חיות לן כצני, לעשות רצון קונס וספן צולם, אשלי להם ולתורתם. —