Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 61

61 כל כלי יוצל עליך לא יצלת וגו' (ישעיה נ״ד), והוא מדגל בו אודות מעמד ומצג אסיג י בני ’שלאל בין העמים, ודנליו נחמדים ויוצאים מקילות הלב לעוגה והצלחה עם ׳שלאל וחהלחו. בי) ״משסע הולאה" השעה חלקים. על דבל ענין עמידה למנין בב״ד אשל בלשכה הגזיה, וסקילוח עמוקוח בדגלי הלמב״ם ז״ל שמחויבי׳ אנחנו בכל עי ל ועיל ובכל מדינה ומדינה לילך נבל המנהגים שנהגו עצמם חכמי הגמלא, לגזול גזלתס וללכח בתקנתם. גיאו ל החילוק בין זה שהולכין אחל לוב דעוה ונין לובו ככולו. גיאול המשניות בעדיות למה נזבלו דבלי היחיד נין המלונים. וכל התנאים הנקשלים בעקל זה שקבעו חז״ל שאין נ״ד יכול לנעל דבלי נ״ד חבלו. (המאמל הזה כולו אומל כבוד לו) ג) "חחאלח למשה" בעל ששה חלקים. התנצלות בעד ססלי לנינו ז״ל נגד חכמי איעאליא ואשכנז, וכן העלות לנוח ונחמדות מאד נניאולי מקלאות ופסוקים שונים המשמחים נחש הקולא. ד) "דלכי משה" נחלק לשני חלקים נח״א יבואו המלאה מקומות לאלנעה חלקים הלאשונים מהל' יסודי המולת להלמנ״ם ז״ל, אשל שוס מחבל לא התעולל להלאות מקולס בדגלי חז״ל, גם יחנאלו נו היסודות מעקלי האמונה, אשל יסחעחו מסחלי הנשל הגדול הזה. וקולות כל הכתות אשל היו בינינו מעת היינו לגוי עד זמן הלמב״ם ז״ל, ודנליו הם מלאים מקילות עמוקות ויחיצו אול במחשבי השנים הקדמונים, וניותל דבליו הם עלניס בדגלו מכת השמלונים והכותים, והצדוקים, ואנשי אלבסנדליא, והאסיים, דבליו אלת עדים נאמנים המה על הלב הגדול הזה, כי זבה לבוא לחני ולחנים בהיכל הקולות לתאומה הישלאלית ובל ח לא אניס לו — ונקיאתו העצומה נססלי הלמב״ס ז״ל הנגלית סה לעיני הקולא היא נחלאה מאד, ומלאכתו מעידה שלא באה ע״י חיחוש ובדיקה, לק מכח זכלונו נבעו ויצאו הדגלים באין מעצול נעת אשל נתעוללו לצאת . בחלק השני יבאל תועלת סחלי הלמנ״ם להשלמת סכמת החולה — ונסוחו ישלים את אשל בבל התחיל נספדו אלה המצות, לנאל השמות אשל באו נגמ׳ כמו אסמכתא , מצוה, הלכה, מסולת, מדלש , מנלן, וכדומה עוד ענינם ומהותם, אל מאמל זה מחובל גס מאמל "תחאלח לישדאל." והוא מאמל התנצלות נגד עלילת דם אשל נתחדשה בימינו על אחינו בני ׳שלאל בדמשק, ועעלת כבוד ותודה להאדון השל מוהל״מ מאנעיחיאלע מלונדן, והשל והמליך קלעמיע מסאליז, ע״ד אשל הלכו לבקש מהקולעאן להוציא לאול משחע לדק, להציל נחש אחיהם וכבוד בל בית ישלאל מלדת שאולה, ה) ״אגלח בקולה." כולל ענינים חדשים ומועילים על החלגומים והמדלשיס מתי ובאיזה זמן נסילו נדלך הנקולת ותדלישה נססלים הקדמונים, המאמל הזה נעתק כולו ללשון אשכנז ע״י הלב החנם המסואל מו״ה יוסף אלזאלי, הוא הדאקעל ’ילייס חילסע מולה לשונות קדם בנית מדלש החכמים (אונ׳וועלז׳עעע) נל׳יחציג. ו) מאמל ״מעבע הנלכוס" יכלול עשלה סימנים אודות הנלכות על המצות, אשל על קצתן מנלכין ועל קצתן אין מנלכין, עם איזו שאלות ותשובות לחכמי הדול נענינים אלו, נדלך חלחול מושכל ומחודד. — כעך שתול על סלגי מים , בן גם לב חכם יתן חליו בעתו, ובל אשי ייסף לתת, עוד יחליף כח יסלח בתמל ויחן כזית הודו. — הלב הגאון הזה חקע יחד במקום נאמן, וקבע נו מסמולוח, היתד הזה הוא כמלכז בלבנו העהול, ממנו יצאו ואליו ישונו בל הסחלים אשל כתב ואשד יכתוב עוד כי לוס אחד לבלם, ולמעלה אחת להשלים חכמת החולה והדת לחי העקליס והשלשיס כל לעיוניו יליצו ויתאחדו. הימים לא אלכו ויוסף הגאון הזה והוציא לאול עוד חמשה סחלים יקליס ואלה המס. א) סחל מבוא התלמוד. כולל ל״ג חלקים מנאלים היסודות הקבועות, והעקלים והענסים שהנהיגו חז״ל בשני התלמודים בבלי וילושלמי בהלכה ובאגדה, בדלני הלימוד והדלוש ללמוד אוחנו הדינים וההלכות, חכמה ומיסל ועקלי הדח, גס ניאול ענין התולה שנעל פה, וסיחול קולות התקנות והנזילות מדוע נתקנו, ואיך נתקנו ע"׳ הנביאים והנשיאים והחכמים דול אחל דול, ויחיך אולו לבא ל ולדגל נלמנה גם על ענין חתימת המשנה והתלמוד. — לא הניח לא דבל גדול ולא דני קטן אשל לא הלחיב לגאלו, ולהלאוס מקומו ומקולו ומלאכתו עלחה נידו. הסחל הזה שמו מוכיח ויעיד על תועלתו, והמשכילים יבינו יקד עלכו, וכבוד ותהלה לה לב הסכם הגדול הסוסל והמזכיל קולות ישלאל משנות דוד ודול מו״ה מלדכי ’אסע נ״י מחדאנקחולע דמיין, כי מהל להעתיק הספל הזה כלו ללשון אשכנז נסחל האליענע לשנת חחמ״ה לייססלס, להעיד לבב חכמי אשכנז על תועלתו וחהלחו, למען יעשו גם הס כמוהו לעמול בפי כסס נעניניס האלו, להשלים הננין הנחוץ הזה אשל הסל נו.