Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 54

54 ויסחימו — — — והנה להחקדנ אוחנו אל הטני! אסל אנסנו נו, והן אמונות ודעות לדין שאנאל מה סנופל חסה מושג ד י ט ה ומה סנופל החח מושג אמונה — ידוט היא שכל יויטוח אנושיוח מסחילוס מן הנסיקנאמצעת החושים והשכל, החושים מקנלים לוש ם מן הדנליס חוצה לנו ויחנו זה הלושם אל השכל לצייל נו צולה, זה ישפוט נכל אופני ההשפטה הן נחיונ והן נשלילה, הן נכמוח ואיכוח והן נמדלגת הנילול והנלחי נילול וכוי אשל אין כאן מקומו לנלל, פה יש לק לדטח, שכל מה אשל לא יושג נחוש לא יושג נלטיון, מזאח חקתעף שכל אנושיוח מגיטוח לק טד קן הנקיון האפשלי, וידיטוח הן טל נ׳ פנים קצחן אינן צליכוח מופח טל אמחוחן והן המוחשים, המושכלוח, המפולשמוח והמקונלוח כמו מימה דנל שהוא מחוק או מל, ושהכל גדול מן החלק ממנו,ושגלידם השמימים הם תמיד נסנונ וחנוטה ודומה טל כל דבלים האלה אנו׳אין צליכיס מופה ולאי' כי הם יחאמחו מטצמם, וקצת ידיטוח הן אשל אנו צליכיס מופה ודאי' טל אמיחוחו כמו חכמה המדידה והנדסה ודומ׳ אולם מושג אמונה נופל טל דנליס שהם למים מכל הנשיון, והם דנלים בלחי חושים ומחנים, החנונה שהיא כח תיקל והנכנד ננפש אדם חצא מקן הנשיון ותעלה מטלה מעלה מן המוחשים אל הנלתי מוחשים ומאלה אל עולם הדוחני מהמקוננים אל חסנה כל השנות והקיש נהכלח : שיש ענ״נת , ואחל כן תשחכל למעשי נ״א, שהם ננדליס ממעשי שאל נח"׳ הן נעשק וענין, והן נהשחכלוח ודנול והן נמושל לענין עוג ולע, ושיש לאדם כסות, והפוכ׳ החוח, כגון חמלה ואכזליוח אהנה ושנאה ודומ' לכן תקיש שיש לאדם נחילה חפשיח להשיג ע״י טוג העליון, ולכן צליך שתהיי השאלת הנפש, וסיים נצחיים ושכל ועונש לע״הג, וענ״נת הוא שופע ומנהיג העולם הסושיי והלוחני, הוא ב ״ה משגיח על כל עצמים נבונים, ולצונו ב״ה שיגיעו כלס ע״י נחילה ספשית אל מוג ח עליון שהוא הצלחה אמיחיח, והנה האמונה במציאות אלוה ננסילה חפשית ונשכל ועונש לע״הב היא דנל אשד החנונה מכלסת אותנו להאמין נה, כי היא יסוד הצלחה של חנלת מין אנושי, ועל דבלים האלה אין יש מופת ולאי' — כל זאת לפי גדל החקילח- אולם לנו מאמינים ונכי מאמינים יש עוד דלו אסלת להאמין בדבלים האלה, והיא אמונת הקבלה, שהיא לא לנד מאחד ננסל, שהוא מלע״ה, כ״א מדנים ננחלים והם זקנים נביאים, ואנשי כה״ג, ועל אמונה הזאת אנו ג״כ אינם צליכים מופת ודאי'. והנה יציאת מצדים קליעת ’"ס מן מעמד הל סיני וכבישת האלן ועוד שאלי ניסים ונפלאות, אשל עשה ד׳ לישלאל הם אינם הגדת בעלמא כ״א אמת ונכון ולא מסכמה היא לשאול מופת ולאי׳ על אמיתותן: התבונן נא ולאה כמה גדולה היסה מדלגת מדע״ה עד שהעידה עליו התולה: ולא קם כמוהו, פא״פ דנל אלהים אתו ובכל זאת לא הקפידה עליו התודה לספל שהי' עלל שפתים, שחטא במי מלינה, שטעה בהלכה, שנצסוהו בני אהלן ושמנע אלהים אומו לבוא אל האדן וכן* ואם הי' משה נדא החולה מלבו, והי׳ כאחד ממעחיקי הדתות, למה כיון נספולים האלה? — — קלא נא מה שכתוב בקבלות החאוה: איך שפן משה דוחו נגד ד׳ נתמלולים: למה הדמותה לעבדן, ולמה מצאת• חן בעיניך לשום אח משא כל העם הזח עלי האנכי תליתי את העם הזה, אם אנכי ׳לידתיהו כי חאמל שאהו בחיקן וכו, ולהלן כשאמל לו הקנ״ה לא יום אמד חאכלנו ולא יומים כ״א חודש ימים השתומם משה והי' קשה מליו להאמין כיון שאמד: הצאן והנקל ישסע להם ומצא להם? אם את כל דגי הים יאסן> להם ומצא להם? והק״נה לא אמל לו על איזה אופן יהי' כ״א אמל לו: היד ד' תקצל אתה תלאה היקלן דנדי אס לא, כל זאת יוכיח שהי׳ משה שלוחו של הקנייה מ״ס עשה מה שעשה: וגס נמצא נספלי כמעט מופת חותן שחולה מן השמים, עד שגס כל כת המינים והמחעקשים נגד תולה משה ידומו נגדו, וזה, התולה אסלת לנו ד׳ מיני חיות אף שימצא נהם סימן א' עהוד והס השפן המזיל, האמנת והגמל, והנה קושיה, הספלי וכי משה קניגי ונלסתלי היה? מכאן שתולה מן השמים, ובאמת כמה וכמה מיני חיות אשל היו ידועים בזמן ההוא ואשד אנו יודעים היום לא נמצא מין אחד, אשל בו לק סימן א' עהול, מהיכן ידע משת זאת? החפש בכל הטבע, האס עבדו כל מיני נהמות וחיות תמה ידו שידע שדק באלה ימצא סימן א' טהול, אלא א״כ נאמל שהכל מפי חגנולה יצא! הוא נ״ח נלא תנל ומלואה, הוא יודע בל מין ממיני הנלואים-