Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 53

לעוג «ראיס, התרים וגנעוס, יפצהו רמות, כל עלי אילגוח,!ה עם w ומחאו, למה מודה לאל, נגדן אריאל, או כל העם יראו, גא אל ליון גואל, תום« ישראל, וגל אשם חןנאל. מענה .Von Joseph Porges לאחד «ידידי נעורי במיל פפא״מ נדרשה׳ ללא שאלוני, מוצאה׳ ללא נקשוני, זה לך «של שני®, אשל הלכה שונב כסלך ממגל לא שמשהי ««ן כשורה, י&יהי אדה ך גגי צלמות שיף הגוש לראשך, ושנה האירו מעשיאצגעוחיך «לק לעיני: עודך ת׳1 איל® חייך מלוי® לך מנגד, שערי מושה המס המומים מחחיך ואמה לא ידעה — שמלו שערוה ראשי נקלאי מעמדך, בי חלה חלסה נשסך, נמנה אמונה אנוחיך ונכנפי דונג דאיה לשמים והנה המקו מחם השמש, דגי® סקפקוס צללה — — דני® חללים ה שילה המקילה, גס גדולי עמנו, אשל ההינו לעלוח ההרה הולירו מאוד לנפש® לגל מהעם אוחס, נכל הדרך אשר הל« שמו הולחנו הקדושה למערה®,!fvt היהה ־«שענם נשל אשל שנו, מה לנו נעדרי הדעה לשקוד על דלפי המקילה ולשעון סל רוח! קו חנונה«? -אמה השאל מאץ יש לנו מושה על התגלוס הקנ׳יה לגר אד® או על אנדחיוה שתולה מן •השמים, שמא נדא משה סל ואח מלגו ומי' נאמד מיועחיקי שדחוה נץ מס זע®, ואץ ד«שך נוחה גזה גל ומן שאץ משוגה נכונה, להסיר שאלוהיך כמושהום נאמנים, על מנץ נשים ונשלאוה כגון יציאה מצרי®, המן הגאל קליעה ים ®ון> ודומה אשר נתקיימה נחס חולהנו החשוב שהם דגלים «נשיים, ורק הוחג המרה משליג אוחם ,ששלם מ״ד נש", גם נשאל׳ דהוח חאמל ימצאו דגלי® כאלה אשל גמל׳ מאמינן ״שו החלעהם ואמונתם — אלה ובאלה הס הדגלים, אשל הע< אותך מאם הדרך אשר הלכו בה אנומיך, פושע אקה על שני שמימי®, ואץ לך מעמד באמונות ודעות. לבן אציע לפניך אח אשל מם לבני השנת ושמע ויהי' מזור לנפשך — — גם אני נקלה׳ נמק אמרי השלדי ממך, דנחשוקתי לדרוש «שחמה ולהשיל הצע׳ן! אשל פלש יודע — כל על הנעלם «בלחי הגנול אשי ש® אלוה לחגונחגו, •«די המולה והחכמה הלשמי, זמל סח נינה׳ לגד נשענה•, אמלתי אנתק מ,שלוה האמונה משליך ממני שנותיה לשמחה אמרתי אחותי אח ,לאביונה קראה• לשיחי — תענוגי העולם הלא■ שלושים לי למה אפנה להם מולן? כשאול אץ דין וחשבון •נוע אדם — ואע , כל מה נכה׳ אעשה אץ מעצור יהי׳ לי' להשיג הצלחה מעולם — אלה וכאלה היו שגלות׳ אשר לפיהן פייה׳ — אולם נהדוף קש מפני לוח, וננעוח צל מקני אור p חלפו וענן;.ו: עמוד נא דשמע : בקרב לגי נהיהה מלחמה השפקוח ׳שוד׳ המורה והשכמה. אשר שתלו אנ,חי על תלמי לני הרימו מצח פחדי היצר ששם סרנים לאדן הוכיחו על פנימו — ואני עמדה׳ כשה נאלמה , מם לני בקרני י גסגיגי געלה אש, לא ידעהי אנה אפצה ואנס אבקש עמר, סגנות׳ שמימה — והנה נלהה, לאישי לאדן — וסנה גרי תופס ירקו אש פלדות מהחתי, ונפח נפש קראתי ההיו, נבונים נגד פניכם ההיו! לאו כמה גדולים ההלזאי זמש +• ■המטע נד קלע הם שלזה לגי, למה גנגחם לי אלוהי? — ־־י ־יי• מם נעים המוחה לאיש אשר לא שתה לעל מסוק מכוקכס! נמקה נגעם הוליכההו תהקזס «ל כמס קרומות עדן באמונתו ישחק לחבל ולהנליס, ׳שמה אלי גול וישיש ני ימצא קגל, -ואני כעדטל במלגה אץ ממום גגפלי «לני כחש -יד «׳ יתנני מרסי קלם, האשל עק נקשרתי נענותוה נעימות האמונה! נעלמה על כל הצלמת׳ בגל עקום עןנדי סס אלדה -עמדתי הנהני ולב׳ לעבודתו קדשה׳ שלו ישנתי שמח קמה׳ עשנה׳, לקגעים — אעלסי אך רגעים, ניה-אפרש -הי' ל׳ לגיה-אל הה! חל« יימס שאלה',אפם שצלמה׳! אמת! אמה! איה מקום משכנוחיך? הראיני נא צפירה פאר כבודך, אותך נקשה׳, ,ננשלם׳ —* לדאוס פניך אויה׳ — •ונפלתי אם משונני ■גסי חומל הקפלה פניך, מדוע הלהבה בלגי הפשוקה לבקש אותך? — —!את על&ה על לגי נימי קני׳ בלילות כששגיתי נדודים «ל «לשי וכליות׳ כליווי — המעע אמרתי «אש — והנה הקלק ד', אשל לאה | בצלח פפשי!מנהגי הלמנ׳ימן בידי קראה׳ ושניתי קרוא., עבי הפתיות ■עגל גאול השכל י יהל כשמש גגגגרפו: גס ספלי הלמנ״ס היו לי למשיבה נפש, המה העלו.הרופס -לעכאוני וכדאי לקמוך על צדק יאה-עי יעמוד הכתן ■לאורים ולסומים ולניה ישראל הסי® גאולה שלמה אשל אנו מצפים לה כהיום, יעמוד צדיק •סזש גדל החולה וסאעגנה, לגל יפלו! איש פרן, ביד חזקה «*מול דרך ען החיים, הוא עולה דרך לנבונים לגל ירעו