Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 52

52 היו לכל ישיא וימיא מפה וצנע, מפס יה1דה «צויר פלזח אליה, ממה אפלים זה <(1P> מצויל עליו הול, ונן כהנו גיורי המפוה מכל הנע והניע («' מ״ל נמדנל 5׳) והלאה üp א־דוש כי לכל ציול וציול נסנו עממו ונימוקו עמו, או יופר הנלכה שנרך יעקנ אח כל אחל ואחד'לעני£וסו, או ע״ש המאורע, כמו ציול הדודאים ללא«] לציור הע׳ל שכס לשמגיון, אנילי נאסריס ומנאה שהם יוקף לא נחנו נועם «שפיק לציול ההול, «פני שלא «נאוישדמהו אניו להול וצם לא מצאו איזה מאורע ליוקף עם שול. ונמחילה מכנודם אנו א אחביהם ואתו ם אף אני הקט[ אס דעס׳ ואו« , כ׳ חכמו והשכילו מאוד אנוחילו' נמנזם לדגל נפסל! שהוא יושן> ציול ההול, כ׳ כמו שהשול נעל שני קיגים, וקרציו היוצאים מנסו. ה«ס. הקיפום וחןקים לנלע ולסשאיס יוסר מההול עצמו, p זושן>, לפי שיעקנ עשתו נבול ומשה מנניו שני שנעים כמו אפלים ומנשה בלאונן ושממון ׳ציו לי — ואני נחס׳ לן שבם אחד טל אחיד (בראי מ״ט) ובן נד״ה׳ p׳ א׳ נ׳ ונג׳ לאונן נכנר. ישראל כי הוא הנבול, ונמללו יצועי אניו נתנה נכולחו לנני יושן> ולא להסיעה לנבונה, כ׳ יהודה גנל נאמיו ולנגיד ממנו ויזנכולה לי1תן> ע°כ, ויעה כס אפרים ומנשה מיושן) עצמו, ונעלו ג״ם שני חלקים ננחלס האלן וע״כ סאוח לו צולגז ההול עם סקרנים . ואחלי. ההצעה ג נ"ל כנין מליצח הכחונז נ כול, ענינו יושן> לפי שהוא נכול דלק ח 0< שרם, נמשה לשני שנעים, שורן הדל לו, וקרני לאם קלל׳ ו, ענינו סולו אשל נמל4 וקלל׳ לאם קלנע — או נקראים קלל׳ ראם ע״ש סקפם, או אפשל היה מצויר גקלר יאם •ממש — ה ד ל ל ו, מנינו; לו יאחה,נהם עמים ינגח יחדד א.ש5זי אלן, ל״ל מנגחים קדמה וימה נגנה וצפונה, ולמושפה נאור חושי!) המחוקק לאמר: <ה* לגנוח אפלים והס אלפי מנשה, כלומד הקרניס המה Weil Joseph ais Erstgeborener auertamst, :שנע אשלים וע-ע מנעה. ויחולגם darum ziemt ihn, des Dchsen sanunt W»tdstie»S-Hörtz,nl mit denselben stößt er urmrer 01* an den Erdenenden, die ha deuten auf di« Myriaden Ephraim», auf die Tausend« Menaffe's. (* Schreiben von Rachel Morpurgo an Herrn Ludwig PorgeS. אל דנל׳ ע׳ חכם חן, אהל חננו אל מכמה ומדע במ״ל חננאל פאלגעש לעד יחי' לא יהמה? נחסנחנח וסאריא לפי שלא «כיח׳ להכירן ולא אחנין> לשוס אדם ולא אזלזל גננודס, אמנם מלחוס לשונן י*ופי איחיויז «נסבן נכל, ר שופל מהיל נחולה ממה אחה . אמש הניעני מכחנן היקל מפז ומפגינים ונס מדמני והעליחנ׳ על גג הענן וחשאר רוח השיר ואפול על פני ואשמע קול מדנל: מי אח? כ׳ נאח לשיר נין הכוכניס? לא נאח׳ אנל נחנאח׳ לנלס, גם מחה כאוג מארן קולי ומעפר חשח אמרח׳ כרחל לפני גוזזיה נאלמח׳ דומיה ומנופח צופים אמרוחין חזלס׳ נחשונה אל דנלין הנעימים והי הטוב ישלח כל עוג וינלן </ס כל מטשס. ידיו ,סזכס לסצליס כספצך וכנפש שפמסך רחל מארפולגו נח נלון לוצאעו ה״נצנ״ה וחם לא •לע נעינין• אלחוב לך פלפלה . -פס טכיאשע׳ ל״מ המס נשנח ה' חומשי.חולה וסר״יג מצוחיה ואם נשמור עצמנו מש״שה לא תעשה שהם נינלחנו הק״נה *היא לנו המצות עשה שאינם ניכלסנו למ״ם ארסמנו נאום יה', ואז נזכה'לצאח נמקהלוס בתופ׳ס נממולוס, לשיר בקול נעים (*גא אל השיח׳ עלי תעאס ני נאח׳ הלום לשלח יצולי ם חפשים מכסנן היקר, סוחם מכניס עלוא סכמה זכל׳ול יופי, טמנתי נסג׳ עד הנה — אמלח׳ לא אמנע עו* מנעליו — הצמאים לדנלין, צהמפהוקקיס לטעום גופח צופים אמיוסין •גילו וישמשו נו: