Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 48

נ* ציין לנפש ,עדינה* ל״ה הירח בנוח ׳שרון, בח חיל נאשרתה, נדיבת לב ויקלח רוח, הנצמדח לבעל שאר נלדקוס די עשפה , הגבירה «' שלה נ״ע , אשת השר הנכבד והשוע, הנודע לח ה לה בשער בח לניס כבוי ש״ח מהול" ר שלמך, באראן פאן ראטהשילד נ״י מחה נש״ק ל כסליו ש׳ חולדות ונקברה ביום ג' ז' נו «-<- מצאה חן בעיני אלד,ים ובעיני אדם לש״ק שידקת ברעה. לצךק 3ןרד!ה׳ פאר חיא למשפחה - ופד, ספרה?ע?יו ויבו אשפלותיה י מימי?נוריד,. ובהוד מעשיה. כחמה זהרה. הביאה ך\חה׳ ל?ל נפש נאנחה׳ והיות מען;ברבה׳nyy לה.למטר^ אם אעייונים היתד,. ובדקות אל עעזתה ׳ עדי עז^ה רמתה -!ירי'1 0ןי עורה י - שפכו נאקהי למות בת הצדקה׳ היממה מזקקה׳ כל?;ה ך;רה. תהלתהרוממה ׳ וטקנירתה שלימה, בי לעל בני שוממה, הופיעה נהרי רוח א?ת בשעתי?׳ אם???;יה למגי?, ולבעל נעורי?,׳ היא גזו תפארה. ב?ל טוב ברמה. ולעמקי ך,בכא׳ נפקזה רק עוחה ׳ בע;ות סן נאךרח וקר הולעד, בירח ׳?ה׳ כצל בורך, כקך3ן 3מןבס׳ כאבקת מו שמימה ש?ה, ואך לנו ד,דאבה׳ להוד צדקה נצמח׳ לנצח אןערה לאור י1ןןם;מעה, בשמש ך3אר ־ יו-או ^נוW3־׳ ׳ מאבדן 1ןיקלרי מר קנו מותח, בשועה למנת כוסה, אין אעזהכמגתה׳ מארץ נ־ור/רד היותה ׳ ךרוש מקזרים, נחלרזה בלי?צרים ־ מותה ׳ מות מןזרים ולחיי עד נקזארה! (* תנה חלשה הלכה לה מערשל• אימת ששל, החמימה והיקרה, המבורכת מנשים באהל, והנוייגי לחסלה לנס חיל נאשרחה, אשר היחה שה אבן פחית הצלחח נעלה, המשואר ליקר בכל #יי' מחנות העברים , שמן ששון ואור נהיר מאיר למושח לבניה, נשר במגן אנרמו ומלאן חן ויל'!משסחחה, מששמה חר המעלה במערכות ישראל, ומעין חסי ומקור ברכה וישע לכל עמה ומולי,61 ,נ׳ בריסה אשר היהה נאמנה אחם — עיי שחקה ליום האחרון. לקחה שדי ואיננה, שנה לג'י אביה, למרומי על התנשאה, לשנוה ירן כרמים הרימה שעמים, להתלונן בסחר כנשי שדי, ולהסהל!