Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 37

37 ״הירדן שאנשיה פחותים עוד יופל «אלה לא הגיע כ״א מדמה המוץ, ולק מאשי לא "עשו בספלה כאשר נעל עליהם נפלו נרשה הסטא שהורו אס״ב לומר אין דגן ביהודה ״ואין הנן בגליל אלא «p , שהשוו קען וגדול ונמנו לשהיהן לק מדרגה המון, וממילא ״בעבר הירדן לא זה ולא זה, כי היו בעיניהם כלא היו נגדל אנושי, לק כבהמוח וחיפו ״יער, וכ״ז נא להם מאשש שבראשונה לא עשו כחונפס להעריך מדרגה זולהם באופן ״היסלון ««עלמס , כי אלו עשו כן לא היו עלולים ליפול בלשה הסעא, כדרך העושה ״קייג לדבריו שבטוח הוא שלא יגע בהעיקל כטעם בל השייגיס . עכ׳יל הלב הנ״ל והן עפה גאווי לחמת אה דעמי אף אני בהבנה המאמר הזה, הנה לדעמי המאמר המתחיל "«פני שבראשונה היו אומרים "דגן ביהודה" אין לו שום יחם והחקשלות עם המאמר הקדום של ראב״ש יהי כבוד תלמידך וכוי. ואעיד לי ע״ז שני עדים נאמנים ה״ה; מדרש המכילתא ומדרש ילקוט שמעוני נפי נשלח, אשר גם שם ע״פ נחל לנו אנשים j הובא המאמר הזה יהי כבוד תלמידך מהחל ועד כלת כתבניתו וכצלמו כמו נמק' אדל״ג | ולא נזכר שם מאומת ממאמר הזה דגן ביהודה אשר ע״כ העולה על דעתי אין באן מקומו כ״א בתחילת פ׳ ב״ח שלאחריו שם מקומו, בי שם נאמר ר״ש ב" א אומר חכם ■י הדל בא״י' ויוצא ח״ל פגם,הדר בת משובח הימנו, ואעפ״י שפנס משובח הוא יותר מכל המשובח׳' שבמדינות; משלו משל למה״ד לברזל הנדואי וכוי, והנה בהשקפת הראשונה ן דבלים אלו מחוקרי תבנה כיון שכבל אמר שהיוצא מא״י פגם א״ע, מת יחן ומה יוקיף ומה ת״ל אחייב תדר בה משובח הימנו ואע״פי שפגם וכוי , ועי בהגהת מתרי״פ שנדחק י נזה שם, והנראה בעיני כי לא על האדם היוצא מא״< מוקנים דברים אחרונים הללו כ״א על א״י גופא והרצון, הגם שבעת עתה אסר המרנן נפגמה קדושת הארץ ואיננו עוד כבראשונה נהלו נר בית קדשינו ותפארפינו עלי הארך הלזו, עכ״ז הדל בה משובח הימנו ואעפ״י שפגם (שנפגמה או שפגומת) בעת ערך קדושתה בב״ז משובחת היא יותר מכל המשובחות שבמדינות, וכאמלם ז״ל במגילה כ״ח ע״א ע״פ והשימותי את מקדשיכם | קדושתן אף כשהן שוממין, בקדושת נ"הכ ומה גם בקדושה היותר גדולה הרנה , וכמ״ש במ״א I מעולם לא זזהשכינה מכותל מעלני, ומעתה לחזק דבליו אלו אמר בכאן, משני שבראשונה היו! אומרים דנן ביהודה ותבן בגליל ומון נעבר הירדן, ירצה, הן בזמן הבית היחת יהודה לקדשו של | כל אדם יען נחלקה היה נבנה ונמשלה אז לדגן אשל ממנו תוצאות חיים ומזון לכל ח׳ \ רצון, כן מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים ומזון רוחני לעם הנבחר, ולמטה הימנו ערך קדושת גליל שנמשלה לק בתואר תבן נגד קדושת יהודה , ולמטה עוד הימנו ערך קדושת עבר הירדן שנמשלה לק למון, כך היה בראשונה, אך עתה לאחר חרבן נ״המק ילד הכל עשר מעלות אחורנית , כי עתה אין דגן ביהודה ולא תבן בגליל כ״א מון, אמנם «"«! הלא נעבר הירדן שהוא חיל לא זה .ולא זה, באופן שעדיין לקדושת א״י היתרון לכל המדינות שבחייל (ועי ירושלמי קוף חלה אית תני׳ תני הירדן חייל וכן בבבלי בכורות נייח ע״א דק״ל לרינ״ב דאין הירדן, ר״ל עבר הירדן כדמוכח שם, ארן כנען, וע״ע בקי תבואת הארן ונקי ערך מלין) וקרוב הדבל לומר דהמאמל הזה מפני שבראשונה היה כחוב מלפנים על גליון הקפל ואח״כ תכניקוהו לפנים , ומפני ששמותיהם של אלו התנאים לאנ״ש ולשנ״א שוות באותיותיהן החליפו של זה נזה . < ואפשר עוד לומר דהמאמל הזה מקושר עם מה שנאמר למעלה והיינו דיהושע שקלו למשה כנגד השכינה נאמרו אדני משה כלאם, לאלדד ומידד שהיו מתנבאים במחנה, וכפי! דחז״ל אמרו משה מת ויהושע מכניק וכל מגמתם היה להמרות נזה כבוד רבס שלא יזכה לבוא אל הקודש כ״א בעבר הירדן, שם ימות ע״פ ד׳ אשל קדושת עב״הי נגרע כ״כ נערכה נגד קדושת א"׳ כערך מון לתבן ודגן, כך אמרו בראשונה לק דבלי נרגן נגד מלע״ה ואולם לא מלאו לבנם לדבר קלה על קדושת האין, אך אח״כ באשל עבירה גוררת עבירה חזרו לדבר גם מול הנעלן והנקדש מפי הש״ית נאמלם אין דגן ביהודה וכוי כ״א מון אבל בענ״הי ל״ז ול״ז ונמשכו הדברים היטב למ״ש למעלה יהי מולא לבך כמורא שמים דשקלו כנגד שכינת. וק״ל.