Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 38

38 ה ה רז י ה . Von Leopold Winkler, Bezirksvorsteher. השמש באה ולילה בא מעונתה י'ועל דןארץ עוקר, נפלה תך1ימה תשכב ולא תפחד אם תקיץ מ'ש;תה בקר.ותהיי רוןזה כרמל ושומה ׳ בם את נפשי ליל הנוך' בי נביע דומי לאל?י לקל תכלית הוא היוקד אם הוא המסשיך גם הוא אורך יגיה חי אלהים שקבי נפשי עד הבקר. הקיץ עקר והארץ תעזב ידיו קרש קר על כל מהמדיה ק^רוע תשב קךד לא זעת האסף‘) והאביב בא והדש כנשריגעוריה. נפשי אם עגני קצך איור קיצך מכו הלא אלהים.קוץ וחרף הכל שיוקר ־) עוד!קיצך״וקציוץ לך איור זיויקו הי אלהים שכבי נפשי עד הבקר. התא;ה הנמה ׳ ©גיל! הבשילו י החרף קא והיתד, כערער בערבי׳ גם.זיתים נעימים פרי קךשם נשילו המתיו עבר ותאנה'ליפיה, קקה י גם פריך נפשי מערוה מותי:פילו כי אלהים שרו עת גומע ועת עוקר אך דעי?י עיודיבשמנם קמך :צהילו יהי אלה ים שבבי נפשי עד הבקר. גם הארץ הזאת עם קל צ?איר, תעמד מלות מעשיה בגלותה עד כיי ופקדה שלדיים וצאצאיי׳!) המצולע נפשו מפחלח ללוע שלוע. ורסואחו כקלאת אסיפה, בלו׳ אל «קו׳ ר/חד. *) אפשל שלא ינא נקל אן החלח יאלצני והקלח׳ אח הנגד.