Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 34

34 שמעשה •די אלם ואומנים היו גו, ועל טרח א ויגיעה רבה קו ההכרח ג״נ לומר שהיה לאיזה הכליח גדול ורב המועיל, לא למען השחיל גו רק ען יחידי שהיה 7׳ לוה ל אמוה על ל, וע׳יה נ״ל שההר הלז נעשה להחאסך לשמוח ולהקועד שמה, ואששר היה גם הע״ז בל עומד שמה , ושחלו האשל הזה שעה להראות גודל ממשלחס שהוא עד א"׳ ועד בכלל כי האשל נלקח מא״י וכאמור וע״ב יבוא לנכון מה שקיא יי יוחנן לההר הזה נשם נהר אשל ב׳ נהרו ונמאתפו שמה בכל שעם . ונאמר שעל ההד הזה הנעוע בו האשל רמז הנביא ננ״א כ״ה: הנני עליך הר משחית וק׳ ומיין נלד״ק שנדחק נזה וז״ל: קרא נבל הר ואס היא נקעה ר״ל עיר בצורת עכ״ל. ולפי האמור ולפי עדוח קערפארטער אין אנו צריכין לדוחק זה כ׳ נאמח היה בבבל תר ממש תר חלול ומרובע כמו ב' אלפים ומאח פשיעות וע״ש הל הזה קרא לגבל נשם הר המשחיח, כ׳ גהר הזה החועדו להתיען אין■ להשחית כל האק. גם נתבונן עי״ז בישעי׳ ׳‘ג: על הר נשפה שאו נש, והוא ההר הנזכר גם בישעי' ׳"ד: ואחה אמרח השמים אעלה וכי' ואשב נהל מועד בירכתי צפון, ב׳ לפי דברי ראזענמיללער היה «ל צפון ההר באמצע עפר חלול ושם היה שתול הען אשל, ולפי האמור החכונו הננלזיס בהשחילה הלזו לרמז על גודל ממשלתם וע״ב אמר הנביא : ואתה אמרח ואשב נהר מועד, נהר שהיו מתועדים שם והוא ההר שבבבל, בירכתי צפון, ונחל הישיבה שעה , על כי היה שחול שם הען אשל, שהיה מורה על רוחב הממשלה ועפ״ז נאלח׳ פי׳ קל"; נחהלים: על נהרות נבל ונו׳ שנדחקו המבארים במלת נהרות ולא נאמר על נהר נבל, וגס על מלח נתונה גפי j הגי וגם נפי האחרון אשרי וכו' ונפץ אח עולליך אל הסלע , מה מנין סלע לנהרות? וע״כ נלפע״ד ני מלת נהרות היא על האסיפות בגבל כמ״ש ונהרו אליו כל המיס וגס ירמיה אמר על בל בבבל (אשר נוכל ג"נ לאמר שנחכזן להר זה שעמד עליו גל —) ולא ינהרו אליו עוד גויס. וע״כ נפרש על נהרות נבל שהמזמור הלז נתיסי על אסיפות נבל, והוי כאלו נכתב על נהרות נבל מזמור, ואמר המשורר : ושם •שננו גם בכינו וכו' I על ערבים נתונה חלינו ננורותינו, אם ני במקום האסיפה ההוא מקום שמחה ושיר נכ״ז ישננו ובנינו, ועל כ׳ ק האשל נגלה עמהם מא"׳ לנבל חלו עליו כנורותיהם להורות כי לא ישירו שירת ד' על אדמת נכר ולפ״ז יבוא כל ההמשך שם לנכון, ועל כי אסיפתם היתה על ההר הנזכר וכמ״ש ישעיה: נהר מועד, ע"כ מסיים המשורר : אשלי שיאחז ונסן עולליך אל הסלע, והוא הסלע מההר, וכמ״ש בירמיה שם על הר המשחית וגלנלחיך מן הסלעים. ומזה יתפרשו כל דברי ר"׳ על המתים שהחיה יחזקאל: ר״י אמר אלו מתים שבבקעת דורא , והחנון נזה גם לאלה שנהרגו על ק״ה לפי שלא פלחו להצלמא ד׳ הקים ננוכדנלר נבקעת דולא, כי לא יתכן לאמר על כל גני הגולה שהיו ניניהם החרש והמסגר וכו׳ שכלם תעו וחטאו נהצילם ד׳ דהג וחון מחמ״ע לא היו נמצאים אך אנשים מעטים שקדש ו השם, אלא שלא פרע אותם הכתוב כי נהרגו ומתו ולא נעשה נהם נס , ואמר ר״׳ מנהל אשל עד רנח בקעת דורא, ונזה מפרש ר"׳ את י דבריו: מנהר אשל, ני גם שם נהרגו בחורי ישראל, שבשעה שהגלה נ״נ את ישראל היו בהן בחולים שהיו מגנין את החמה והיו כשדיות רואין אותם וכו' אמרו לנעליהן ובעליהן למלן וצוה המלך והרגם . ומעשה הזה היה לפי קבלתו בנהר אשל בעת אסיפתם ונהרותם אנשים ונשים על ההל שהיה עומד שם האשל לשמוח ולזמר, והניאו לשם גם מבחורי ישראל (ואולי למען ׳שוררו להם משירי ציון) ואז חמיו נשי הכשדים את עפים בלבנם ואמרו לנעליהן וצוה המלך והרגם . (ואפשר שלסיפור הזה כיון המשורר נאמרו: אשרי שיאחז ונפן אח עולליך אל הסלע, והוא ומה בנגד מדה על שהרגו נהר הזה ן בחורי ישראל) ״עד רנת-נקעת לולא" וקרא ר"< להצלס די דהב: רבת , על רב גדלו! בדכתיב : רומיה אמין שיחין פתיה אמין שיה, ולולי דמסחפינא הייתי אומר שבקעת דורא היא עיר נבל ואיזה פרסאות סביב לה , ונקראת בקעת דורא ע״ש הדור הראשון שנחרו נבקעה זאת לדירתם נדכתיב ברא׳ ׳"א ויחי ננסעס מקדם וימצאו בקעה נאק שנער וישנו שם. וראזענמיללער כרך א' ח״ב צד סי׳ה טרח ויגע ונלאה לפרש מלח דולא •עו״ש) ודניאל אמר נבקעת יולא במדינת בבל, ני אס חיה אומר סתם נבקעת יולא היה הקולא יכול לטעות ולחשוב שהקמת הצלם היתה בעיר בבל, ח את הכריחו לבאר 'דבריו, ונזה עולים יפה דברי רש"׳ בסנהדרין: נהר אשל ורבת מקומות הן נבקעת דורא• ואך שנהר אשל היה בעיר בבל? ובדברי עדות קערפארטער ולפי דברינו ניחא כי גם עיר נבל נקראת בקעת דולא . אחלי כתני זאת עלה ברעיוני שנמצא נהמשנה רמז שהמשל ביחזקאל י״ז היה מקובל :