Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 27

27 במאמרם ואמרו בדרן רוו! "אם ראיס חוח פרחי" והיא מלכוס ק כוזינא, וקראו אוחו איה (והסנונו לנערא) על כי מהיר היה לרון ולברוח ממקום למקום כמרוצח החוח ואמרו אוח פרחי על שם נרימחו האחרונה שהיסה מארן פרח "קשור נקבר׳ א״י" והוא לאחר מוחם ויאבד!כרס ויהיו נקברים בקברי א״י "צפה לרגליו של משיח" והוא כאמור כי לאחר שיסיר הקרן ולפי דרשחס על בן כ״יבא א! היו עומדים ומצפים שיקוים הון! החזון ומלכוסא וכו' ואפשר רמזו ג״כ במאמרם נגיעין נ״ו על חרבן ביס ר "נאוסה שעה נגדעה קרן ישראל" על הקרן שהחננא דניאל. והנה ר״נ היה מי זמן רב אסר חרבן ביסר וראה שלא נחקיים המזון כפי דרשח רנוסיו וע״כ אמר לא כרבוסינו שהיו דורשין וכוי "ולא כרי שמלאי שהיה דורש וסשקמו נדמעוח שליש" ונאמר נזה ר' שמלאי הלז היה בימיו ונימי רבי זמן רב לאחר חרבן ניחר ומיראסו ופחדו פן יעלה בלב העם למרוד עוד בהרומים דרש והיה אומר כר' הלל סנהדרין צ״ע: אין משיח לישראל, ודרש המקרא הנ״ל כי מצאנו במדרש והובא נילקוע שמעוני וחשקמו נדמעוח שליש, רני אומר ואיח דאמרי משום ר' שמלאי בשכר שלש דמעוס שהוריד עשו זכו בניו לשלוע מסון> העולם ועד סופו, הרי שמצינו לר׳ שמלאי דרוש שמן הדין זבו הרומים שנקראו בלי חכמינו אדום לשלוע מסון> העולם ועד סופו, כי מלכוח עולם הזה מגיע לבני עשו ודרש מהם' הלז שאין משיח■ לישראל, וע״ז אמר ר"נ לא כר״ש אלא בוא יבוא ואם יחמהמה סכה לו. ״ולא בר״ע שהיה דורש : עוד אחס מעע הוא ואני מרעיש וכוי, ב׳ לפי המבואר היה ר״ע בזמן נ״כ ומנושא כליו והיה אומר עליו היינו מלכא משיסא וע״כ דרש המקרא דמגי על בן כוכבא וע״ז אמר ר"נ: לא כר״ע, ולא היה צריך לדחוס דרשחו כי הזמן שהיי חי בו ר״נ יעיד כ׳ אין ממש בדרשה זאס וחגי הסננא על העחיד, וגם לדרשח ר׳ שמלאי לא סנה עלי׳ לדחוס אוסה כי הפי שהניא מקודם: אם יסמהמה חכה לו, נוקב ויורד דרשהו. אך נגד דרשס רנוחיו היה מוכרח לחח ביאור אמר נהסזון דניאל, ופחי ר״נ החזון על פומפייס כי הוא היה הכובש הראשון מירושלים ע״י הרומים. והקרניא עשר, המה המלכים שמלכו קודם פומפייס ובטרם מלוכס הצעזארען , ואם כי לא מצאנו בדברי הימים לרומי ממלכים הראשונים רק שבעה שנחכנו בשם הלז ואלו הם : ראמילוס נומא, טולליס האא״יליוס, אנכיס מארטייס, ל' טארקווינע , ואמר זה שינו ההנהגה ונהפכה מלכוח רומי לרעפובליק, נכ״ז מצאנו נספורם שגם בעס הנהגח הרעפוגליק היה דור אמר דור שרי צנאוח ברומי שמשלו כאוס נפשם ונחבנו נשם דיקעאטארען, רק הרוב מהם מלכו בהכנעה להסענאט ועל זמן מועט, וגי מהם מצאנו שמלכו בעזוח והסענאט היה נכנע למו ועשו עם העם רומי כרצונם ואוס נפשם, ועיינו כנה ר״נ אוחם ג״כ בשם מלכים "ואחרון יקום" הוא פומסייח ונגנורחו וחקפו ועזוז חילו ישפיל החלחא דיקטאטארען הראשונים אשר נגדו כלא חשינין, ולקדיטי עליונין יבלע , כי הוא היה הראשון שכבש א״י והביא אס ירושלים במצור בימי אריסטובלוס והורקניס "ויסהינין בידיה" היינו מן העח ההיא נאה מלכוס ישראל ביד הרועים ויהיו נשארים בהכנעה וחחח ממשלח הרומים "עד עידן ועידנין ופלג עידן" והוא עד ולא עד בכלל, היינו לגד העידן והעידנין ופלג עידן, היו חחח ממשלח רומי עד ביאס משיח, ונא ר״נ לפרש פירוש עידן וכוי ואמר "אלא מלכוס ראשונה והיא מלכוס ביס חשמונאי, שהיו לישראל ימים טונים וכפירש"׳ שם שבעים שנה «ומלכוח שניה" זו מלכוס ביס הורדיס "ממשים וששים" וקרא למלכוחם עידנין כי שני עסיס היו בימיהם לטונה, האחס בימי מלוכס הורדוס נימי אגוסט, כי לאחר מוחו סר השם מלך יהודה מבניו וא״י נעשה להגמוניא רומי, והעס השכיה היסה בימי קולדייס ששבה המלוכה והושם מלך על זמן מוטט לניס הורדוס ומלך אגריפס על כל א״י וע״כ חשב ר״נ אוחן לעידנין ונס״ה היו חמשיס ושמים שנה "ופלג עידן הוא מלכוח בן כוזינא" יקרא אוחו פלג עידן על שם שנהרג ומס מלפני העס ויחפרש החזון מדניאל לדברי י״נ שמלבד הגי עסיס הללו יהיו ב״י חחס ממשלח רומי, רק לאחר זמן אחרי החרס מלכוחס מאי" ע״י אחרים או מעצמם (לא ע" י מרידה מהיהודים) יקוים גס חון! הסזון מדניאל. והחכון נאמרו מקרא זה נוקב ויורד וכוי להדרשוח שנדרש על עח ביאס המשיח 'השעין נטול כל הדרשוח המובא ממנו נדרך אסמכחא להמקרא הזה ופירש נדרך רמז ״יעוד חזון למועד" כ׳ עוד הוא נחקפו המזון מדניאל למועד וכוי, והוא לא כרבוסינו סלפ׳ דרשתם כנר עבר המועד "ויפח לקן" (הוא ע״ד פחי בהרוגים האלה וימיו) והוא v'ö עוד ■נשמח חיים נהקן ולא כד׳ שמלאי ״ולא יכזב" והמשיח הלז שקדנו, לא בן 5יז׳נא הוא, ולא כד״ע "בוא יבוא ולא יאמר" נעח כלוח ממשלח רומי (וכס* דרשחו) *