Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 10 (1855)
- Issue
- 20 (1855)
- Date
- 1855-01-01
- Page
- Seite 26 (sequence 27)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 53% known words query
- IRI
…/4785731-4786934-6613262--1871-4786961- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
— n — «אוד כי מלן ומלכות יו; נשל ונכנש ח"• הלומים עוד קודם מלונת צעזאל כמבואר נדב״הי להשושל׳ לומי ומלן ישמעאל עוד לא היה ולא ננלא נעולס גם נימי טיעום, וע״נ נ״ל (ואנו אומלים שלנוהיו של ל״נ שילשו ג"כ ככה) השקוק: ו א ח ל ו ן יקום הוא דאמיטיאן אחיו של עיטום שנקלא נשי קוטל' לימי ג"כ נשם טיעוק , וכמובא לעיל, ואם ני נאמת עיטוש מלן קודם לו ונמצא י״א מלכים לשניו, ונכ״ז שיין לומל עליו, ואחלו! יקום , בי מצינו נשושל חיי קישל׳ רומי שגם נעס מלוכה אחיו עיטוש נהג גם הוא במלך ושליט והיה מיטלעגענט ומייאש לאחיו, ואחל מוסו הגיד בגלוי לשני השלים : כי לא כשי שולה הדין והממעט נטל טיטוש חלק נהמלוכה כי לא היה מוכשל לכשא , וע״ב לשי דבליו ׳הכן עליו לאמי ואחלק יקום אחליהון "והוא ישנא מן קדמיא" כי כשי אשל העידו והגידו כל השועלים ונהיושיפון להלומיס היה שנע הממשלה בידי אשעיינוש ועיטוש ננימיש צדק ויושל, לק זה האחלון דאמיעיאן היה איש לע ואכול ננל וגאה, ולש״ז יתכנו מאוד עליו דבלי השי : והוא ישנא מן קדמיא , מהשני מלכים תלאשונים ממששחחו, והלהא מלבין ׳המשיל, נ׳ בהנהגה, ובלוט מעלליו המשיל בל המלכות מניה אביו שהי' נש״ה ת לתא אביו ואחיו והוא , וגם נדנליו המשיל לשני השענאט את אביו ואחיו וכמנואל בזועטאן צד שע״ד כאשל נא דאמיעיאן להכשא הגיד שעם אחל שטם לשני שלי ויועצי לומי שדק ע״י חכמתו וכחו היה לאביו ולאחיו המלוכה והוא קבל כעת ממשלתו מהם את אשל היה מגיע לו נאמת מקודם , וע"כ דלשו דנוהיו של ל״נ גם הם' כ״ה בדניאל: ״ויתיהני! בידיה עד עידן עידני! ושלג עידן" ג״כ על דאמיטיאן, כי לשי דבליו היסה הממשלה ת״י, ונס מן הדין היה מגיע לו עוד מאת מלחמת וחלבן '׳לושלים ומלוכת אששייגוש ודרשו: עידן, הזמן שמלן אששייניש, ו עד נ׳ ן, הזמן שמלכו שני האחים טיטוש ודאמיטיאן ביחד, ו ס ל ג ע י ד ן, העת שמלן נעצמו אחלי מות עיטוש, וקלא דניאל הזמן הלז שלג, בי הוא לא מת מיתת עצמו לק נהלג בחצי ימיו וזהו שלג עידן, כנה דלשו לנותיו של ל" נ בחזון מדניאל והתכונו נדלשה הלזו לעולל ולהלהיב לבב בני •שלאל לאמל על זמנם הגיע הקן ולחזק את לננס למדוד נהלומיס וכי שוך החזון מדניאל (לאחד שיקוימו הדנדים הנאמדים) נש' כ״ז: ומלכותא ושלטנא ולנותא די מלבות תחוח כל שמיא יהינח לעס קדיש׳ עליונין מלכותיה מלכות עולם וכו׳ ונמלח לבותינו נאמד שנתכון להחכמים שנדלום וכמו שמצינו נמ״א שנקיא־ס נהתלמוד נשם רבותינו במאמרם עד שנא ר״ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה לר"מ וכו׳, ולשי המבואר נהשושליס ונמנ״ה צד צ״א התישנו חלק מהיהודים מאשריקא המורדים בגבול דרום של א״י ושם היתה המרידה מעול מלכא ובן כוזיבא ע״כ יתכן על המקום ועת ההיא לאמל שבדרשה הלז עוללו לב העם נגד הלומים ולאחל שהושרה הממשלה מדאמיטיאן ונהרג, ללחום נגד טלכייניש כ׳ הזמן שקוינו נהחזון בבר נאה . או נאמר נכונה דרשתם באושן אחר שדרשו עד עידן ובו׳ על מלכות בן כוזיבא וזקנו הגבול הק־רנ׳ בי הדרשה יכולה לדרום גס עליו כל החזון מדניאל "ואחרו; יקום" הוא הנר דרומא ולשי נאורינו הוא נעלא שהיה ששי לק־שלי רומי ונתקשרו אחריו עוד ארבעה מלכים ונימי טיטיש לחם עם היהודים נגד הרומים, הלי כ• אחרי מלוכה עשרה מלכים קם הוא עוד אחליהון . ״והוח ישנא מן קדמיא" , כי נתגייר לשי דבלי חכמינו ז״ל ",לקדיש׳ עליונין יבלע ע" ן במדרש שדרשו שהתחבר לישראל שנקראו קדיש׳ עליונין "ותלתא מלבין •הששל" כי הוא ובנו ובן בנו לחמו נגד ג׳ מלבים טיטיש ודאמיעיאן וערכ״נוש, ונחמו בגבורה ועוז נגדם כעדות השועלים (ולשי דבלי זועטאן שהתגלות נערא השקר היחה נימי דאמיטיאן, היו הג' מלכי6 שהששילו דאמיעיאן, וערכיימש ואדליינוס) "ויסיהנין בידי' עד עידן" הוא זמן אחד נשוך ימיו "ועידנין" הוא זמן בני לישיש "ושלג עידן" הוא בן כוזינא, ונקרא זמנו שלג בי נהרג ולא מת מיתת עצמו. ודרשו זאת רבותיו של ר״נ אחר חלבן ניתר והתכונו נדרשתם שלא תלשה ידם , בי לשני ביאת משיח היה נאמת מן הדין כבישת ניתר והריגת בן כוזינא , וכשם שנתקיים החזון עד הם׳ כ״ז יקוים נמהלה ג"כ שוך החזון ומלכותי׳ ובו׳ יהינת לעם קדים• עליונין. ונזה נוכל לבאר מדרשם אם לאיי! שוש שלשי קשור בקבלי א״י לשה למשיח והלנ״ק צד צ״א אומר על שהיה להלומים נעת ההיא משלה לשני השרקייס חשבו היהודים בי נתלשה בחם וזהו עקבי או רגלי משיח יעו״ם < ולש״ד יתבאר כשי שהבאתי לעיל מזועטאן, והמעתיק שכתבו בשם שועלים קדמונים שנעלא (השקל או האמת וכל מד כדאית ליה) עמד בראשונה באלן פלש והמלך פלש היה לו למגן וצנה, ולשי מה שבארנו בלח משם ובא ני( היהודים ומלן שם הוא ובנו ובן בנו עד שמתו בלם ונקברו נקבל ישראל, ולזה רמזי