Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 22

-?? - (ונתגייר) נשנה 821 לגכין לו«, וטיעוש «ס בשנת 834 וימי ««שלחו מעת שכחקסי עד יום המיתה היו p׳ שנים ב' חדשים ועשרים •וס, נמצא עולה הפולמוס «טור מלנא נימי ממשלח טיטום והוא כדברינו. ומה ממילא נדחה הנהו! הרג נערן מלין נלש"' דתנהדלין נאמר נ״ב חמול י״ב , ואדרבה אנו אומרים ב• הגירקא נמ״ע ובילקוט היא נט״ש והמדפיס טעה וכחב חמול י״ב נ״ב שהטעוח קל נ!ה, ומדברי רש"’ דקועה אין להניא לאיה כי כל דבריו שם אין החיך טועם אוחס ומחלמוד טועה המה נובעים וכמו שהעיר הערך מלין נעצמו: גם לפי הגייסא שלפנינו נם״ע כ״ד שנים היכולה בידינו ג״ב לכוון על פילושינו נפולימוק של טיטוס על חרבן טור מלכא, ונמלח עיטוש על חרבן טול מלכא, ונמלח טיטיש החכוונו לאחיו של טיטום דאמיטיאן אשל כנה עצמו נ"כ בשם עיטוש, ובכל השופר׳ רומי היה נקרא בפס עיטוש דאמיטיאמש והוא מלן עד קרוב לשנח ל' אחל החלבן, והחשבון הל! לפי הנילשא שלפנינו נשד״ע הוא קרוב לחשבון ודברי זועטאן המובא לעיל שעשרים שנה אחר שהחזיקו אח נערא למח עמד איש אחד «אשיא ואמר שהוא נערא וע״כ נוכל לאמר בנקל שאחרי שש שנים מיום שעמד ולחם נגד עיטוש דאמיטיאן בפלש נא אח"כ לטור מלכא ולחם נגדו נין היהודים: ועפ"! אין אנו צליכין לה לחן שלמן עצמו הלב נע״מ (אוח אשפ״נוש) לפרש מלח רומים בדברי השד״ע מפולימוש של אשוילוש עד סולימוש (רומים) של אקפיינוש וכוי ו!"ל מלה אמח נפלאה לכאורה בגי הנוקסאות הנזכרוח מה!ה פולימוש רומים? והלא רומים נודעו כנר בא״י וכוי — ולפי דברינו ניחא כי נפולימוש של אשפיינוש כוונו בהמשגה והשד״ע למלחמה ומרנן ירושלים שהיו ע״י אשפיינוש ועיטוש, והנה בכל המקומוח נההלמוד מצאנו שכנו חרבן וכבישה ירושלים לטיטוש וגם באמה חיה הדבר כנה כי אשפיינוש הלן לרומי להחקשל ועיטוש כבשה ואח״כ הישיפו מלח!רומים) להורוח כי לא אשפ״נוש נעצמו כנם אוחה רק חילו חיל רומים ושר צבאו (והוא בנו עיטוש) רק הפולמוש הלז נקרא ע״ם אשפ״נוש (כי אס היו מכנים הפולמוש והחלנן ירושלים ג״כ לטיעוש לא היה מובן הדברים כאשל היו אומרים מפולמוש של עיטוש עד פולמוש של עיטוש) כי הוא היה הקישל ומלן רומי בעח הכבישה וע״כ בנו הפולמוש על שמו: ונפולמוק האחרון (במשנה דשוטה שם) החכונו למלממוח וחרבן ביחר, כי מעח ההוא והלאה לא היחה להם עוד מלחמה עם הרומים, ואם נחלוע שחלבן טול מלכא היה עי״ עיטוש כמ״ש •חישב ג"כ מאמרם נגיטין נ"! נ' הקול קול יעקב, הקול זה אדריינוש וכוי קול זה אשפיינוש שהרג בכרן ניחר וכוי ורבים החפלאו מה ענין אשפ״נוק לברן ניחר, לשי האמור נאמר כ׳ החכונו לטיעוק שהיה שמו אשפיינוש ג״כ וכאשר כנו אוחו כל שופרי רומי עיטוש פעקפאיינוש אגוקט וע״ב החליפו חכמינו בכל פעם שם האב לשם הנן ושם הנן לשם האב כי שוים היו נשמוחם ואן! שאמרו "שהרג בכרן ניחר" קראו למלחמת עול מלכא נשם מלחמח ניחר, בי מלממח ע“מ אשל התחילה נימי ממשלח עיטוש ההמשכה כל ׳«• לוקאיש ובנו ומלכות בן בוזינא עד חלבן ניתר, או אפשר שגס במלחמת ע״מ היחה המלחמה מחפשטח עד ניתר וגס נעת ההיא לחמו גס בביתר ונצחו והרגו גס שמה, ב■ כפי ששפרו חכמינו לחמו הרומים על ט"מ עם לגיונות לנים אשר לא ישפרו מרוב, וע״כ נקעו בכל המקומות ששפרו מהמלחמה הלז נדרן גוזמא, כ׳ היו רבים כחול הים אשר לא ידעו שפולוח, ולגיונות רבים כאלה בודאי לא היו על מקום אחד תחנוחם, רק המלחמה הלזו היתה נקראת על טור מלכא, כי משם התחילה המרידה וגס הרעזיד ענן מלוקאיש (ולפי נאורינו הוא נערא, אשל כל מטרת המלחמה היחה לק עליו) אשר נקרא נפי חכמינו נשם ההוא בר דיומא היה שמה, אבל נאמת לפי קבלת חכמינו הלגו נעת ההיא בביתר ג״ש, אן לא הרשו וחלבו אותה עד היסוד וגס אש המרידה לא שקטה עד בנו או נכדו בן בובנא ועד שנהרג בן כובנא ונלכדת ניתר, כי אחר כל המלחמות להרומים עם היהודים נימי טיטום וער״נוש ואדריינוש נאספו המורדים וגס העם והחכמים להמנצר ניחר ובן נוננא היה למלן עליתם ונמו ל׳ או «׳ שנת אסלי כבישת טור מלכא התחזקו הלומים ואדריינוש ונלכד ניתר ובן כוכבא, וחרבן האחרון מביתר נקרא בלי חז״ל נשם פולמוס האחרון, כי מקודם היה בביתר ג״נ הרג רב וע״כ נקרא נשם אחרון, נ׳ שני פולמושין היו שם לק הראשון נקרא ע״ש טור מלכא כי משם התחיל והשני נקרא ע״ש ביתי כי שם נגמרה. גם ממאמרם שם גדע בחרי אן- וכוי אילו שמונים אלן- שנכנסו לבלן ניתר עד שהלן דמן ונפל ליס הגדול חני ר״א הגדול אומר ב׳ נחלים •ש נבקעת ידיים אחד וכוי ור״א הגדול מת זמן רב קוים