Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 20

ויאמר: אבל אשמח־ נשמע׳ דבלי מ׳מס 11) מאח יעקב איש כפר סכניא ומצאו חן נע־ג׳ ולא עניח׳ כשיל נאולחו, על כן נאה עלי הצלה חזאת (ע״ז ע"! ע״ב) ואולי מאז והלאה מרגלא נפומיה לומר: ודע מה שמשיב לאפיקורס! (אנוח פ״ב) וכאשר הלחים הוא עם מיני דורו כן אשחו המלומדח אימא שלוש, אחוח ל״ג, לבשה רוח קנאה נגדם, וצחוק משסה לה עם מין אחד (שנח קט״ז ע״נ ע״ש) ועחה אם אמס שימש גם אח שמאי כאשל אמרנו חזר אל אישו הראשון אל אהלו של רינ״ז ולא מם ממנו עד זקנוחו (כי כאשר מח ר״ג הזקן, ׳"ח שנים בפני הניח, כנר הזקין ל״א, מ״ק נ״ז ע״א) ולא מנע עצמו נעת החלנן למונח לנו ולטובח ירושלים לישא אח לבו רינ״ז נמוט נשנים חון לחומוח ירושלים אל וועקפאקיאנוש וישם נפשו נכפו למען יאמינו הפריצים כי מס לנו ולקנורה הם נושאים (גיטין נ״ו ע״א), ומה רעה חמצא אוחו אס דחפוהו או דקרוהו כאשר היה עם לננס, הלא כנפול בני עולה יומח הזקן ומח אין לו דמים! אז שאל לינ״ז מקד ייעספאסיאנוס להולכים בעד שעל המערב המוליך לעיר לוד 12) עד ארבע שעוח, ויאמר השר אס לן בעיר שכן קרוב אב או אח הוצא אוחס החוצה כי משחיתים אנחנו אח העיר, ושלח את ר״א העירה נעד ל׳ צדוק ויוצא אוהב החוצה דרך אותו השער, והעמידו לפניו איש מכאובות וידוע חלי מדוכא ומעונה מרול התעניות והביא לו השל רופא מרופאיו (איכה לנתי ד״ה היו צריה) ולדעת התלמוד שאו רינ״ז רופא לר' צדוק. ואין קפק בידי כי גם י״א הציל את נפשו והלן דרך אותו השער ללוד ושם תקע אהלו נטע כרמו (ל״ה ל״א ע״ב) ונתקבל שם לרנ״ד עד אמרו צדק צדק מלדון! הלן אחל נ״ד •פה אחל ר״א ללוד (שנהדרין ל"נ ני) ובית מדרשו 11) ראה כ״י ממנרה י״ד אשר רשמתי שם בהערה ט/ ושה שכחתי לבאר כינוי מין ע“ד עטהימאלאגיע. לדעתי מקולו מאן ע״ב סקול ונא בצירי לתשלום דגש מאן ר״ל חסרון הרצון לפעול פעולה, לילן נחקינו נל״א weigern וכתבו מין או לקצר הדבור, או שלא להבינו לאחרים. — והראיה הברורה שלא יהיו ה מ א נ י ן אומרים הלנה רשויות בשמים (סנהדרין ל״ז ע״א) ובנוסחאות שלפנינו נמצא הצדול/ים או המינין. 12) לוד, לודקיאו לודקין Diospolis, l.ydass Lycliln, I.udd, Londd אחת היא, שם עיר גדולה לאלהים ודלן המלך לירושלים מהלן יום אי (ניצה הי ע״א) ואין להחליף עם לוד אשל נת״נך אשל שם מדינה, ולוד שלנו היא העיר היושבת על מעלת 53 אורך 32 רוחב מדת הכדורי סמוכה ליפו אשל על חוף ים התיכון מערבית נחלק ננימן ומוקפת חומה מימות יהושע בן נון (מגילה .ד' א') ואין לתמוה על דבלי רש"■ (גיט־ן נ' ע״א) נפר לודים הסמוכה ללוד היא ח״ל ולוד עצמה היא א״י, כי הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי נבל (חולין זי ע״א) ואולי כפר לודים אחת מהם כמו עכו שחציה א״י וחציה ח״ל עד היום הזה. ושמעת• משי עוברים ושנים כי קהל עכו עיר שחברה לה יחדיו עוד היום מחמירים בה כל חומרי א״י נחלק תאחד אשר גם שמה קובלים את מתיהם (ומה יענה קהל מאנטוא בראותם בייט שני מקצתם עונדים אדמתם ומקצתם שובתים ונוחים , הללו שוחקים והללו בוכים)') והנח אנשי לוד ידועים כזולל־ם — נני מסוזא נודעים כסונאים סוכה כ״ו אי — כאשל העריכו "לפני למנ״א בלוד שלח! נשוא נע״ז מוטות ועליו מכל הנבראים בששה ימי בראשית (נ״ר פ' י״א) ואמרו שעה ראשונה מאכל לודיים (שנח י״א אי) וכן אמרו לעשות מהם לודיות (ניצה י״ד ני) והוא אכילה גסה, עד היו למשל בפי העמים שיאכלו נשל איש (גיטי! מ״ו ני) לרוב רעבונם, ורחוק בעיני לגנות כדברי לשי׳ (שם) את אנשי לוד בשם Antropophagi ויען כי נסתמו דברי נ״ר 'פ' סיד) אשר הזכרת■ בהערה וי״ו מנלי לידע אם מליצה ל״ הנה שרש בלב הטס, אמרח׳ אחכמה לאמר: כי פפוס ולוליאמס הן המה הלוגי לוד (נוי• דעת הערוך ערך הרג) ומחו ע"׳ טראיאנוס על שהוציאו לחם ויין למורדים במלכות הנאים לבנות המקדש נגד רצונו, וזה הוא יום ער א י אני ס (תענית י״ח בי) והראיה על שנחר במליצת "אלי טרף טרןי" כמו שקראו לטראיאנוס נשם ארי. עיין אינה רבתי ד״ה דוב אורב, והחרד הזה נעשה אחרי מות ר״א ונהיות ר״ט בלוד. ומצאתי עזר כנגדי בשלשלת הקבלה (עין סן ושם הקסלים) אשר קרא למלכות הרשעה הזאת באר היטב נשם טלאיאנוס, ונעל סד״הד ערן פפוס נאתז נסנן נזה.