Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 10

10 למוחה, ודהרום שוקיהם קלו מנשרים לא נשמעו עוד נמדינת שולין, ני האמנם לא אכחד הרוה לשוני, שעל דעה׳ דנרי הגאון הפולנאי מו״ה משולם טיסמנין ז״ל, אשר נפי מה ששמע הרג החנם מו״ה ׳"וו נ״י מפי איש רנני והורני, אמר, כי לא האמין לשמועה והיוו! הגאון נעל הש״ך נקני נק״ק חעלישויא, כ״א שנ אחרי חום הגזירה אל ארץ מולדתו, רק נחלקם האחד —. מה שלא האמין היות הש״ן נקנר נהעלישויא — זרים המה ולא ירצו מעעס העענוה הנכוחות אשר הוכיח נדנרים המיוקדים על אנני אמת הרג רי״וו נ"׳, אנל נחלקם השני שהש״ך שנ אחרי תום הגזירות לאין■ מולדתו, האמת מצין ממרכיס ומאמר הש״ן נעצמו יקיימם יתן עדות עלימו ו׳צדיקם, כי ראה זה מצאתי של הוא ז״ל נהקדמתו לס‘ תקפו כהן: אנרך אלק׳ השמים והאין אשר העיר אח רוחי ונתן דעת נלנ שפל אנשים לחנד תנור זה לזכות את הרנים ע״י מעשה שאירע פה נק״ה ו ו• לנא יע״א נתסלת חדש ענ״ת לפ״ק נענין הנדון אשר נשאלתי עליו, מנואר נגלה מדנר׳ הרג ז״ל שהיה נחודש ונשנח ע״נת שהיא שנח חי״א , כמו של הגאון אזולאי נשם הגדולים (הוצאה חדשה נסדר נאה ומועיל מאח החכם השלם בן י ע ק נ) ח״א צד קמ״ו ק״ קל״ה — ה) נק״ק ווילנא, אשר שם נעשה המעשה ושם נשאל עליו ונתן אל לנו אחרי כ׳ נפלת מחלוקת גדולה לשם שמיס נדני, עד נ׳ יצא הדין כשמש נגנורחו נס' תקפו כהן. ואחרי כ׳ נעלה מעל כל ספק שתש״ן ישנ על כס תרננות נהעלישויא ושם שנ עשרו לאין ורוחו, רוח אל, שנה אל אלהים, נאמר מי פקח כמשולם הגאון מעיסמנין ז״ל אשר נדנריו, שהש״ך שנ אסרי חוס הגזירות לארץ מולדתו, מצאנו מקום לישר הדורים ולאמר : נשנח תי״א כאשר נחת שקעה אין פולוניא מקול המון אנשי משחית, נחוצוחיה לא התהוללו רכניהס עוד ולא השתקשקו נרחונוחיה, אז רוח אהנת "ארן מולדתו התנוססה נקרנו ואל מקומו היה שואן<; ונהייתו שמה נעשה המעשה אשי נשא ודן עליו נק״ק יוילנא, ואולי אז, אס לא כנר לפני זה, נעשה אכסניא להנאון ע״ז, אמנם אחר• אשר ישנ שם ימים או עשור שונ עז נ פעם שנית ארצו ומולדתו והלן לו למדינת מעהרן אשר נה אחר• כ׳ זרחה שמש תורתו נק״ק דרעזנין ותעלישויא נאה נקהלה האחרונה נעוד •ומה. וע״פ הינדים האלה מונן מעצמו שדנר׳ הש״ך ז״ל נח" מ סי' פ״ח ס״קא וכן שקלת• אני נהיות׳ נמדינת מעהרין וכוי •פורשו כפשוט׳ הוראתם, מורים על זמן עני, וע״כז אין ראיה מהם נגד עדות המצנה הנאמנה ולא ׳כזינו אותה על פניה, כ• נאמת נכסנו: וכן שקלתי וכו' נהיות׳ וכוי היה נמרינת פולין אחרי אשר כנר עמדו רגליו פעם אחת נמדינת מעהרען, ושו3 שנ שמה וישנ נה עד מות הכה; הגדול. וע״ד מספר הספרים אשר תנר הש׳ך ז״ל, הנה הנס לדעת הרג יי״וו נ"• שנעה; אולם נאמת נתן תש״ך חלק גס לשמונה, כי גם ס' פעל צדק קונטרס קצור המצות לדעת הרמנ״ם נל' הכתוג מסודר יפה ונחלק לשנעה ימי השנוע (עיין ש״הג ס"נ אוח פ׳ נא׳ 5 ואות מ׳ קונטרס אחרון) פעל ידיו הוא . ואם נעלת נין מספר ספריו גס את הדרוש הקטן על הפסקא של כמת מעלות יכו' אשר ספח הרג המנוח מו״ה שלמה האאס ז״ל לספרו כרם שלמה, יעלה מספרם כתשעה : (ההמשן נמחנרת הנאה.) 2amsou Kulke, Vberrabbincr t» Kostet ״סע על דנר אשר שאל מאתי לנאר לו מילת אחר נפי וירא נקרא והנה איל אחר כ׳ מלנד שמילת אחר מיותר הוא ג״כ קשה הננה, גס הנגינה מפרדת איל ממילה אחי והנה נפשיעות אמרח׳ שאנרהם ע״ה עשה ה ד נ ר כ"כ נשמחה . מד אף שהי׳ ננו ם״ק ך׳ שאול שאלו שלומי אמוני הקהלת הזאה ממנו נעת הונילוהו רגליו ממרחק ללכת נמשלה העולה מק״ק תעלישויא דרך שט״נין לדרעזנין. ת) ומה שכ' שם הגאון אזולאי •י יס' תקפו כהן הנחמד סנרו הרג ז״ל נחדש אחדכמ״פ הוא ז״ל שחנרו נחודש ושנת טנ״ת והוא פלאי" גס נע<ני ׳פלא איה איפה מצא הדנר הזה נין מלות הש״ך המועתקות לעיל, אן< אס אמנם הינר נעצמו לחני ס' ת"כ נח ודש אחד לא ׳פלא מאדם גדול תר המעלה כמוהו אשר חנר ספרו ש״י נהיותו נ; כ״ה שנים! וכפי הנראה חשנ הגאון אזולאי שמלות: נתחלת חודם טנ״יז לפ״ק״ תשוננה על מלוח: לחנר תנור זה, הרחוקות מהן, אולם נרור כשמש לעי! הקורא כ׳ נקשרות עם המלות: ע"׳ מעשת שאירע פה נק״ק ווילנא יע״א הסמונוי* אליהן.