Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 92

— 2« — ה. אאנדצכם במו פי, לד3ר מרים המסירים אנל הל3, וניד שפתי, יהיה נאוסן הזה להרחיק תנאונ ל3נם ולהסירו מנס למען יחשון! ו. אם אדברה, לו הייתי רע מעללים נזה לאוות ולחפון: "לו יש «!שנס חח ח נפשי•" חז רחוי הייתי שלא יחשון נא3י לעולם, כי אין לרחם על איש רע ל3 ומתגקס, אן 3היוח שאינני אומר ומתנקם נן, וזהואתרלת, סוי״ו לתשו3ת התנאי, מה מני יהלוך, מני, מענין וימן אלהים 7נ על יונה (יונה 3' אי) והוא פ« לתואר על השופנו הממונה לענין תה והיו״ד לננוי מד3ר 3עיו, ונחוחו! תני תה יהלוך, ובאופן הזה הסתעף הרמנ״תן 3תלים (ס״ח נ״ד) לשון נלנין תאוי3יס מנהו מיונקות שם מן, והענין עלי חדלי תאוות ומחפון נן תהי להיסן, ני יקל סופנו׳ את מנאו3י 3מאותה! ז. אן לא נן הוא עמדי, ני הלאני 3תנחו3ות עד ני תשתומם עלי מפלתי נל עדתי. ח. ותקמטני׳ ידוע ענין הנשפנויס 733 ע״י חנו א ופשע מה והוא, עפ׳י שנים עדים אשר יעידו על 3ירור החנו א יקים 737 להפילם ולשפטם נפי אשר יאות לסי הדין והשורה והם אל עמס ישאו נפשם, וא״נ3התראות 3ס ננעיס ופצעים תהמניס אשר הנים השיפטיס, לא שהמנות מעידות עלי חטאם ני׳א העדים. לא נן הי3ר אצל השם התניט אל סתרי 3ני אדס הנ3ראיס ומניד לאים מה שיחה, אצלו לא יונרחועדיס! ואס יננע הוא את נ3ראיו, 3ידוע הוא שחטחו נגדו, ני הציר תמים פעלו ונל דרניו משפט, והנגעים יעייון ינידון, ני 3לי ספק לא טוג עשו וארחות עקלקלות הלנו י אן איו3 3הצטדקו נפשו מאלוקים ונחשנו ני אין עול נכסיו ונידו לא דנק תאים, ואשר נל חפצו היה להתונח עס שדי, ננעל דין עם מתנגדו הקרון מחומר כתוהו, טען ואמר: ותקתטני לעד היה, ר״ל לא שיש לן עדים להעיד על רשעי, לא כן, רק ע״י הקתיטות שננשרי על ידס חפצת להראות לי ני חטאתי. ויקס 3׳ נחשי 3סני יענה, ר״ל האם קם עלי נחשי ונזני להעיד נגדי נסני■ ונן תרגמתי• וע׳דהלצה אמרתי: ידוע תאתר העולם נראיתם את שונאם מדונא ניסורין ומנאונות: ימה נאוה לו, ני לו נאה ני לו יאה!" וזה אתר איי3: נחשיי שיסטי אשר שפטו אוי3 לו: ייקס 3י נחשי 3סני — יענה! Meine Hagerkeit im Weicht ,steht mir gut —würde er antworten ויהיה נחשי א״נ תענין נחוש נשרים. ט. אפי טרף, לא נאירח משפטו, אלא אפו טרף משנאתו אותי, חרק עלי נשניו׳ נדרך הנועם נתו ויחרקו ש! (חינה נ' ט״ז)׳ ציי׳ עלי היותי צר ואוי3 לי יעל נן יל ט יש עיניו לי, מחדד ומשנן השגחתו עלי ני תואנה הוא הנקש. י. פערו, ואף יזאוהניסאיהי מקים סערו עתה פיהם ללחום ולדני סרה נגדי, וננליום נאספים עלי להרעיתני, יתתלאון, מענין קראו אחריך מלא. אשר יקרא עליו מלא הרועים «ירמיה י"נ ו'—ישעיה ל״ר דיו. יא. ׳סגרני, צו סגרני ד' 3כף מעול וחותן יע״י רשעים הנעיסני, שלו הייתי ותוס3 ע״ס שלמטה, ידטני, מענין ני ירט הדרן לנגדי (3תד3ר נ״ו ל'נ) והראוי יייטני ולפי הנצל דיהונתן יונתן. יב. שלו הייתי, ר״ל נאיסן הזה הייתי סונל הנל, ני 3ידעי שרשעים הייה, הייתי נותן נוי למכים ולחיי למורטים בלי תלונה נלל ונללו ואף אם יפרסרני ויסצפצני ויקימני לו למטרה, ואף אס יפונו עלי ר3יו לרצן אוחי נגנור׳ ננל זאת שלו הייתי - נידעי ני מרשעים 5א לי זאת ותידס יצא רשע . טו. שק תפרתי, ורק שק הייתי תופי עלי גלדי להתאנל ולשנת משמים ידותם נאשר. יאות לצדיק נננע ומשכיל, נעת התגנרות החוטאים לשנת נדד ולרום. ועוללתי, הייתי תתדמה נדעיוני כאלו אנוכי שעלת• לי זאת ע״י מעשי ותעללי׳