Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 93

»3 שרשו עלל ומ3;ין פיעל המד, ושיעורו: נתצו הייתי נעצמי הנייס להורדת רתסלוז קרני געפר ולשפל המדריגה , ותרתי סיף הנמה: תם היו רשעים עישיס לי זתוז, אז החרשתי ונשה גדותיה נאלמתי, תך עתה גמא לי גל זתת תמרעי ומי/ידעי, וא"נ ענשי נגד הטגע, וינה תטאתי נ״ג, עד שיהי' ענשי ופורענות׳ נגד הטנעי ואותו הרעיון אשר נו ישנתי התקרחות האלה על אפנס׳ נגר אמרו דוד נעיס וחירות ישו אל (אהלים נ״ה) ני לא אויג יארסני ואשא לת תשנאי עלי הגדיל ואסתר, נלימר זאת הייתי נישא גסנל ונחת, אלא וחתה אנוש נערני אלופי ומיודעי, ר״ל אוהגי ורעי עלי הגדיל, ונגד הטגע הוא זה ואיך אשאנול ועיי״ש ותמלא רגיי פה נוסדים על עמודי האתת גנוים לתלפיות על אדני המישור, ני גגידת הרעים תשר חשזניס לנאמני רות ונרי לגג, היא הקשה, ני הל תנתוג הגא על האדם נ גיסו ונתתינו, ימלא לו תרופה גתנחותות אוהגיו גגואסלנודלו ולנחמו, לא נ! אם נס אוהניו נגדו גו, אז שוא שקד שומר ונתעט ינתר תן האין. טז. אך, עתה נאשר לא רשעים עשו לי זאת, שודרה שליתי ועיני חתרתרו ועל עפעעי צלמות, נידוע שמהנרת פני אדם ננר נאיזה הרגשה והתפעלות אשר הנהו ואיזהו מניחות הנוגע אשר הוא גוגר עליו געת הזחח, וחתרתרו׳שרשו חתר גהפל העי״ן והלת״ד להפלגה והוא ע״ד ודם ענג תשתה חתר, ונענין חנלילי עינים מיין, אך שם הנהו מרי3 טוג .ושיגע, ונח; תדוג מרירית היגון ואיני וע״ז ניסן» עליו שורש מרו והגן. יז. על לא חמס בכפי והפלה׳ הזבח היא נמו שאמר: יח. שאל תכסה הארץ אח דמי, ואל יהי מקיס לנית קיול לזעקתי להכילו עד שתגיע לפני נס שונן שמים, ני קו: ההגרה יש גגילותכלית לה למקים הגעתה: עיסה תגא ולא תוסיף, ומשם והלאה נפסקת לנלח׳י השמע עיד, יאיינ התפלל שלא תפסיק הגרת זעקתה עדי הניעה .לנס מדום. יט. ג0 עתה, ר״ל הנה ואת הדעה חאת ד', האינל עוד להאמין שעדי נתרומיס ושהדי גשמקיס אשר ילחם געדי להצדיקני ולהמציא לי חגיגה •’ — כ אם מליצי רעי המה, אשר החניפו לי עד הנה אחוות וריעות ודגקיה והש מתלוצצים עני עתה ומחרפים אותי, נגד דיני הנוגע היא זה: אל אלוה, מענין אלוקים לא תקלל ישמות נ״ן נ״ז) אל שופט מכריע נלתה עיני כאי אי אל שופט דה שיוכיח בין גבר לאלוהיו, כאלו נין א־ס ורעהו התה לפניי גלי נשיאות והנית פנים, אל שופט נזה דלפה עיני. כה. כי שנות מספר, נראה לי דגר חדש ואמיתי גענין הכי הזה, שנות מספר הן הגה השנים הגאות לעתיד לשפוט נם מעללי כל חי י: ספיר תעשיהס וענשס ושרים גיוס הדין והח־גי;, יאתר איוג נהפלנתו גידל צדקה דרכיו גהייה לי שופט נזה. אשר יוכיח לגגו עם אלוהיו נמו גן אדם לרעהו. אז ידעתי נאמנה ני יאשוג יי,י לנקי ותמים,ואינל ללכת גס געתיד נאירא הלזה אשר אניני הולך עליו הייס, גלתי תונרח למיג ממאומה נייו עתה! והתנמן אמי הקירא נ נכין הדנר! והוכרחתי לצאת געגין שלו הייאי נ'כ מירך המנאריס ק*מונ־, מטעם, ני דוחק היא נעיני שספר איו, עתה, שהיה שלו וו' הפילה׳ ויסיהו! ני רדנר יריע ניר, ואין לו המשך לספרי גרגריו עתה! ונפרט ני גדגרי יגיאר המשך רל הסי'טל תכינו— וגס גס'אניצי (עי , גיר1 ליייי עיר לפי דרניני יליעחידן, S**rfprfd>er יאייה י■,עאאח הנחי': ,Sv aber, diemeine Fürsprecher seyn sollten, meine Freunde ויתורגמו: i