Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 1 (1845)
- Issue
- 2 (1845)
- Date
- 1845-01-01
- Page
- Seite 86 (sequence 86)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/4785731-6731297-4786838--0184-4786925- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ע״י מגיפות השתיקה < ונש ני, מושן על חריקת השנים, נאיש המתאזר ומתוזמן וסיני שתתי שניו לבלתי דגר מתומס — ותמי גם תל ועיו גתחלה ע״ד שחתי נגר למעלת: נם תנוני ננס תוגות לו יש נש:נם מתת וששי, ותמו מי יתן ותוכל לנסות תתנם: חם השם יזיהנס תז טון ומטיג געיגינס, געת יסתיר שניו מנס, וזה: וסתר שנים׳ נידועהנחתשס שנים על שני יצון וסגר שנים ישות, נציי ישא ד' שניו תלין ויחונן (נמזגו ו' נ״ה! תש גם תז השחון תותי! וחתי להלין: נם הות לי לישועה, נלומר לת לגד שלת יהיה לי העוו החנישות והוינוח הזה למגרעת, אלא לתיסן נס לישועת יהיה לי, ונןנתותו נליני המליצה ותמי: הנה נא ערכתי מששט, ידעתי ני אני תצדק, ומה נאוה לשי מאמרו נקטו: עונתי נזמן עני ותצדק געתיי נעין שיטוייס עקסתקטים. נשאי לשונות, הוראתו התחלת הקעילת השניה ההיא נהשלמת יהענרת הראשונה! ויתייגמו טיל Bliebe Er auch dann allgütig, wenn Er euch ziichtige» würde, die ihr Ihn täuschet, wie Menschen man täuscht! Bestrafen sollt' Er euch, ob, bei Entziehung seiner Freundlichkeit, ihr Ihn dennoch achten würdet! ע Lasset ab von mir, ich rede, mag da kommen über mich was da will. 1׳ Warum sollte ich meinen Leib durch meine Zähne schonen? mein Dasein schuhen durch meine Hand? טו Mag er mich tödten, nicht darauf richt'ich meine Hoffnung, nur meinen Wandel will vor Ihm ich vertheidigen! ,ט ES wird sogar zum Heile mir gereichen, da vor Ihn kein Heuchler komnie» darf. יךן Habe Einmal meine Rechtssache ichvorgelcgt, dann weiß ich auch, daß ich vcrtheidiget scyn werde. כה Daß Du bittre Leiden mir verzeichnest, mich büßen lassest meine Jugendsünden. נו Du legst in den Block meine Füße, beachtest alle meine Wege, grübelst nach den Gründen meiner Bewegungen. טו א. מענה אלישז נקצרה. התחיל לחנכו שהוא ציין להתנהג גתנונה נמו נל ננון, ולבלתי ידוס לגגו להתגאות נני שונן תעל, ני ענייה גיררתענירה׳ ומזה תניא גריעת שיחה לשני אל, ושיו ירשיעהו, ע״י אתריו המשחתיס, ני: הראשון אדם נולדת? נל גני חליף מעותיים לנות תתת יד העליונה המנהגת הנל ולקבל טלג ורע נצי מיי, נשי תשר יותן להם למנה. והודיעו עוד: ני הישע אף נעמדו נל ימי אייו גהצלחה ונתיס וגרמים מנת תגלו, ואת אשר יתעג שד' הוא עושה ואע׳שי נןדינוצלחת, ננל זאת נל יאות להתקנאות נו ולהתחר, כ' סוסו לאבדן עולה נצחי, נס היא נס קנינו יאגדו, אחרית רשעים נניתה, וצדיק נאמונתו יחיה. ב. החנם יענה, ניעת רוח ולא ימלא נטנו נ׳א נקדמונות אשר קג[ נימיו אשי חלשו נגר, ני החנם נמו שהוא רואה את הנולד, נן יחקור על נל מארה מקורותיו אשר עניו עליו, לקחת ממנו מוסר השנל לעת העתידה, נאמרנז;'ל אין חנם ננעל נשיון, ני ניוק ומנוסה הוא, למען דעת נתור נטונ ומאום נרע מנאן והלאה. ג. לא י ם נון, מענין ההסנן השכנת׳ לעשות לן כה (נמדנר כ'נ לי) בדבי׳ נעמוד השם הזה לבדר הנחתו על דני ששתים, יק נתין לו תכלית ומטרה נחי