Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 81

נחומים ויאמר לתמכה ולהיות לה לעזר מעיי, אולם אנושה מנתה, נדול נים פצעה לא ירפא לנצח. בן נשבר מטה עוז מקל תפארה בבית ישראל, נכרת גפן אדרת מגן אלהים בעוד כפתו רעננה. אבל יקר בעיני ד' המותר, לחסידיו כזה, בסתר עליון תתלונן נפשו, וגם נשרו על עפר לבטח ישכון׳ יבוא שלום ינוח על משכבו! ואנוכיהכותב; אשר בריתי היתה אתו האהבה והירידות. כתבתי טורים אלה למזכרת בעט ברזל ועופרת לנהמת אשתו העצובה על בעל נעוריה, לכבוד בניו אחריו אשר ירעו כי ממקום קרוש יהלכו, וילמדו גם המה לעבוד את אלה׳ ם בכל מאודם ובכל נפשם; למען רעיו ומוקיריו כי רבים המה אשר בכבודו יתיקרו, ולמען מר אחר ני יבוא, אשר ידעו לתת צבי לצדיק, פאר וכבוד לקמש ד', שפתים ישבחוהו, ואחריהם בפיהם ירצו סלה. — כי פעולת צדיק לחיים, וזכר קדושים לברכה עד עולם!— ל$שיטץ׳ בחדש תמוז תר״ה לפ״ק. אברהם בן לא״א ה״הג מהור״אט ניירא חבק״ק ל$שיטץ. דברים אחדים על דבר מאמרי התלמוד והמדרשים להבין דברי חכמים וחדותם. Don Abraham Schmiedel in Wien. 1/ tm-MexQVjxixeviv— ri a-vfißoXixh rurxcti uiviyfJieträSep ttSif — XgqtrifiiaTccTOv [i.ä’KKcu £5' avuyxuia rctroit rp yvatret rj/g cthqQ-eiaS livrcifätr, 1 Stromnt: llb. II. scct. 1. p. 429. שתים הנה אגני נגף על מסילת שדי האגדה אחד 5הן ינשלו יגל' החוקר, ייניסגהס ניחשו ונלנ-ו־־• א־זת היא המשל והדינתא, DmboiiE® *י® זה התנסה אושן ועלטה גו ל3שו חנתינו ז׳ל את ,מחשגותיהם; והשניה היא התחגרות המאמרים עס שסועי תניין ~ שתים אלו הסיגו שהרגה תן התגאריס לשוא עמלו ונלאו למלוא דלת לכוונתם, ויהיו להס דגר׳ האגדה כדגרי הספר החתום. ואם אמנם האגרה גלי ספון און תמנה יצא לאס החכמה ונהרי נחלי דגש דעת ומזימה