Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 78

רשפיה, רשפי יה’אל על יקראוהו. ויוליכוהו נתיבות אל—מות. ומות איש אלהים קדוש כזה, אחרית איש צדיק ירא ד' חרף נפשו למות. למען הצל משחת חיי זולתו, אעביר לפניך היום, קורא אהוב; והיה כי ירך לבבך לקול השמועה הבאה עדיך, וכי יקוו המים סביב בת עיניך—וידעת כי נתן לך ה׳ לב לרעת ונפש להרגיש פרי גורל לבב צדיק ועשתונותיו. ונטפי רמע אלה הנוזלים על לחייך, חמה פניני יקר על ראשך, לא יערכום זהב אופיר וספיר, ור' ישלם לך, ״שכל המוריד דמעות על אדם כשר, הקב״ה סופרו ומניחו בבית גנזיו" (שנתי ק״ה ע״3) ועתה כתר נא זעיר ודע לך גם מעט מקורות חייו הנשארים. הרב המאה״ג המפואר מהו' יעקב הכהן קארפעלעס זצ״ל, נולד ביום השבת כ' שבט ה' תקמ״ו לפ״ק בק״ק קרעמזיעי, במדינת מעהרין (אשר שמה ישב אביו ד,רב הגאון המפורסם מהו׳ משה הכהן קארפעלעס לעת ההוא על כסא הרבנות, ומשם נקרא לק״ק אייבענשיטץ. ואחרי כן לק״ק ב^סקאוויטץ המפוארת י ושטה לקח אותו אלהים.) ארחות דרכו עלי ארץ היו מעטים ורעים, מלאים חרולים וחוח, אך מעט מזעיר עלו פרחי ההצלחה עלי נתיבותיו, ואך לרגעים נשקפה השמחה מבין חרכי לבבו, טהר הברק בתוך ענן וערפל, אשר בין רגע היה ובין רגע יחלוף ולא נכר עוד מקומו. כדבר אשר דבר החכם הקדמוני ״אשר יאהב ד׳ יוכיח"— הנה אבותיו הקדישוהו מרחם משחר לעבודת ד' לשמור משמרת בית אלהים כמוהם, ולצאת ולבוא לפני ערת ח׳ בימים הבאים, וגם הוא היה הולך הלוך וגדול על שרי התורה, כי חננו אלהים שכל ישר ורוח צח להבין משלומליצה, ויעש לו שם בחריפות ובקיאות, אולם גם לחכמה ולמדע אשר לא נפרצו עור בימים ההמה ערג־ נפשו, ויאחז בזה וגם מזה לא הניח ידו; אולם הכותרת אשר על ראש עמודי חכמתו ובינתו, היתה טובת לבבו וענות רוחו עד להפליא, ובענותו ברח מכל שררה וכבוד, שנא את היבנות, ויבחר ללכת ארחות כנענים ולהביא ממסחר לחמו ביגיעת כפו.— ככזו בן עשרים וארבעה שנים ארש