Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 77

— 77 — Nekrolog des Rab- I Karpeles, mitgetheilt vo» Abr. Renda, Rabbiner in Loschitz. אלון בכות י נטוע על קבר איש אלוזים הרב המא״הג המפואר מהו׳ יעקב קארפעלעס זצ״ל. גדולים צייקים במיתתם יותר מבחייהם. (מולי? ז׳ ע״3) אם אמנם מקור ברנה ח" צדיק, אוצר נחמד מלא מוסר השכל, עת נראהי הולך במסילתו מסילת הקדש, נראה כי ילחם בכה נגד תלאות החיים, ימאס תענוני חלד והמור׳ בני אדם ׳ יבחר עוני מעושר, שפלות מכבוד׳ ויעמוד בצדקו נצור בלב ימים;—בכל זאת עוד ימצאו עקשי לב אנשי לצון אשר בחרב לשונם יקרעו מעיל צדקתו לשנים עשר קרעים, ויחפיאו עליו דברים לאמר: ני לא מיראת ד׳ יעשה כל זאת, אך ברגלים ירמוס עטרת גאות, אךבשפתים יבזה מהמריחבל, אמנם בסתר נפשו, בקרב לבבו ישים אורבלהם; ומה אשר לא האפילווהנזיבו עור עקשו לב. ואיה צדיק, איה חסיד נצל מחמת לשון מוציאי רבה בעם ההופכים אור לחשך, וממקור נופת לענה ינקו. אולם מות צדיק בצדקתו, כי ישליך נפשו מנגד ויסגיר למות חייו על דבר אמת וצדק, ובשמחת לב כהולך בחליל יקרב אל גיא צלמות, ישתה נוס התרעלה ולא יפחד ולא ירחה, אך אם יבצע מזימות אלהיו, ועצת אמת ויושר על ידו תקום— מות נזה ער אמונים אשר לא יסב על תמימת רוח בעליו, ני קרוש הואלאלהיו, פה האלם לשון תרמית, פה תמות תולעת הקנאה? ני אין כבוד בשאול ואין תענוג בקבר; שטה׳ על שערי האפס והאין—שמד, חדלו ארחות תאות אדמה, הנאה והגאון, הכבוד והחמדה, ינוסו ישנהו נמת מלב אדם, ומה אשר תגיעהו עוד לתת נפשו לשלל. אם לא ני רוח ד׳ ת לבשה ו ואש אלהים תורד בו, על כן ישחק לקטב שאול, ילעג לחרדת מות׳ כי ידע אשר ממקור נצח חוצבה נפשו,