Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 35

35 so manche Talentbegabte unsrer Zeit ihre edle Kraft und Jugend vergeuden, und daß man für historische Forschung auSzngeben sich nicht entblodet! Wahrlich, es wäre zum Todtlachen, wenn es nicht zum Todtärgern wäre, zu einer Zeit, wie die unsere, in welcher die Piutim quasi schon außer Kurs gekommen, sich darob in ernsthafte Polemik einzulassen: ob 5 יקותיאל בר נתן• Bvon dem wir im Ganzen etwa zwanzig korrupte 3eircn15efl6en, in diesem, oder jenem Zeitalter gelebt. Wahrlich, ganz andre ins Leben greifende, und für daS praktische Leben hochwichtige Zeitfragen hat daS Judenthum heutzutage abzuhandlen." — הראית קורא נעים, חין המשכיל הו״ר מאהר נאהירות עיינו, החלי» את הענין מקצה אל אצה׳ וסם נסי האנס ר״ת סטערן לזריס אסר לא עלו על לזו, ונמו ״ואי!ה הדרן הלנו נסיריהס" אסר אין נרקיייה הנזנרה זנר ציוו. — הן האנס היקר הי״ל לא התליין, על המעמיקים לאקור נמועצות ודעת, תולדות השיעיים הקדמונים, מעלית רוחם ודרני שיריהם, רק נאנח נצדק על הטיסלים חקירות הנל נמו אם הרתנ״ם ז׳ל נולי גיוס זה או 1יוס אאר, או אם רייקותיחל נר' נתן, אסר לא השאיר אחריו נרניי, צי אם סיוט אחד גנן וסרוע, חי גדור זה או נדור אאר? ומי לא יעיינו ני נצדק דנר' חי סתי ישותה לננות ה,ליס נאלה נסם חקירות נקלמוניות?— הלא טו3 היה לנו, ני האנמיה האלה אסר נתנסה' לרועי צאן עמו, ישקאו עיניהם על שעולות הזמן, ותהסונותיו, ני ישיתו לנס לרסאות את שגר האומה הישראלית, ולחזק את נדקי חומת ד' טרסתחלוף העת לעסות וצא תשו, עוד. י. מ$זיסז$ן. Bemerkungen von G. Schwarz in Kremster. מפני שינה תקום והדרת סני זקן (ויקרא י׳ט ל׳ז) נל המגאריס הנודעים לי הפנימו יחד לסרס זקן: חנם נתירה, ואס גס אמת צדקו דנריהם גם יחד. ע"נ לא מצינו גשום מקום שתואר זקן נושל על ההוראה הזאת! ונ׳ל ני והדרת שני זקן נאור הנהו למשני שינה תקום, שלא תעלה על דעתך ׳ לקום גס השני נאור וצעיר לימים, אס נטתה הטנע תורנה ושינה זרקה נו, נראותינו לסעמיס שלא הגיעו עדן לשליש ימיתם ושעי ומיהם נשלג הלנינו, לזאת אמד הל שתקום משני שינה, הנאה רק מחמת זקנות. הרב נעל נ'נ נזר אומר (נ״א א״ו אלון טי) "שנל יראה השמונה אצל את היא יראת 13רד, ואצל מי יראת שחד ועונש' מזלי חסוש אחרי הטעם נלל, ואחריו נטה נס נעל תלמוד ל״ע ואני אתמה על החסן: אין נעלמו מתמים דעיסנמוהונמה ססוקיס המנאישיס את נללו; יעקג חמר: ני ירא אניני אותו סן ינא והנני, נגרעו! נאתר: ויהי נאסר ירא את אנשי מקומו מעשיה יומם, נדוד נאמר: ויירא דוד את ד' גייס ההוא, _וסס גלוי לעין נל שמיתת עוזה הולידה היראה ההיא, ני לולא זאת מאי: וניוס ההוא? וני לא ירא את די ני' יראת ננוד קודם המעשה ההיא, וגס ראינו שלא לקח ארון הקודש מנית עונד