Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 34

יוינם? א) אין זאת כי ממוריהם רצו שישאו דגריהס מן ועיני השומעים לנן דישו וסגנון חרוזים, ולכן עשו רושם חזק ולו השומעים ונתקולו וישראל ער עולם, ואח״כ כשנתמעטו החכמים, ושלוחי ציוור לא לוד, ני לא היה לאל ידם, לשיר שירי עצמם , כי לא היה ויכלתס ׳ אן> להניד הסיוטים אשר מכור < וטעמיהם ומנגינתם נקהל עם נתסשט התנהג שיהנו זס כל איש נוצר תורה וסייע, ואחרי אשר כל איש ישראל חכם ועיניו. יצא מזה שיאמרם כל הקהל, מניני מדע ונועריס נעם יחד ולא ידעו תה - יא^עתה איו עוד תועלת רו לנו מן הסיוטים, ודוריהם לסני רוו עם נססר החתום, עלינו לשוח, ולרומם יקרם, ולחוס על כנודם כאשר לרם יאתה, כי אין לנו לקחת אותם כסירים סשוטיס, כי אס קודם הס לנו מסאת הדינים והמדרשים הנננדיס הנקנעיס נהם ונירא רשתית מיני' מיא לא תשרי ני' קלא ענ׳ל ממש וקיצור. ואס אמנם דודים אלה נננדים התה וראוי לכל איש מישראל להפין נזכית הסיוטים הנננדיס מאוד מצדסניתיוהם, וכל זאת יבין כל קורא ני אין נהם די תענה על דו־י החנם רח״ש כלל וכלל.— הן גס הרו ר״ת אשר העתיק את הקרונות לנ״א נרו חן ומלאכת מחסות, ידע ני הסיוטים מלאים תלי תנים של אגדות ודינים, ולא הכחיש זאת מעולם, אנל מי יוציח תזה רתיליה, ני ע״י כן אנו אחראין לחקור ותולדת מחוריהם? ומה ענין שמיטה אצל הר סיני? ומה היעילה לעניננו החקירה: אס חזן הוא חרזן אולא? אולם ולי חנן• ומרע, אם נמעט עיין, את דורי החנם רמ׳ש ננקר, כאשר הציגום המשכיל מאהר נוכח עינינו, אז נס הס כחדה ולי פתרון• ואיך יצויר אשר איש חנינות וחוקר אל כל תנצית, יתן לחרם כל חקירות וקדמוניות, ומוסרי תטחוניהן לגדוסיס? ונאמת כל איש אסר רוח חנתה נו יודה ני התועלת היוצאת מחקירות נאצה, אי אפשר לפורטן, ני היורות הראשונות מוסדות אחיותיהן האחרונות הן, ונקשר אמין וחזק יחדיו צמודות.־־־ ואס הסיוטים אודו ועו׳הר ננודם והודם ועיני ההמון, וכמעט גירשו מהסתסא ונחלת ה' וותי ננסיות וננתי מדרשות, אין יחויו הזה כי אין שיה ונזק הזמן לחקור ותולדות מחוריהם אשר רונם היו ראשי האומה ומנהיגיה נ גדולים וחכמה ויראת הי? ותה ההנדל לענין זה נין ימים הראשונים עת עוד נאמרו ונשנו נקהל ונין הימים האלה אשר נמעט נשכחו מלו ואין דורם להם' לכן הא לך קורא אהוו את דורי החכם רמ״ש ננתנם וכלשונם ולי תוססות וגדעון, למען תשפוט אתה נינו ונין איש רינן! Die Bikurc Haittim sollen daher kein Zirkus und Tummelplatz für polemische Katzbalgereien seyn, ob z. B. Maimonidcs am Donnerstag oder Freitag geboren wurde, ob dieser Piut vom Kalir, oder einem andern Peitan des Mittelalters ist, worüber qK- לכל העמים עש וים וסגנון שירים חרוזים למען יפעלו ויתר עוז נלוות השומעים והמתפללים. ואין שוס הוללות נזה, ונהפוך הוא אס נהשערת המשכיל ר'מ מאסר נאחז, ני תכלית ססיוטיס היה לדרים לעס הלנות כל חג וחג נזמנו היה הוללות גדולה מזו לדרוש ושירים אשר מסגולת יסיס ישלימותס הוא הקיצור, תחת אשר מחוות כל דורש ומקהלות, לואר דודיו היטו למען יוינם כל איש, — א) לא אדע איר הסיר התמיה׳ הזאת אס נודה לדודיו, ני הסיוטים היו להורות לעס את דרכי הי-