Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 32

:w פזורות ורפויי פה, ישקיף ונאנרתו יסך לנו, לנל יאונה אלינו כל רע. — דרשו שלום התמנה אשר פתוח פתתה לא3ותינס שעריה! עת על לא סמס 3נפס תארן הנרותיהם גורשו, ונצפור נודדת מקנה, נדדו הנה והנה 3תרמ3י ת3ל׳ לתצוא תקום לגור ואחוזת קנרי ואשר 3תיקה גודלתס ומנוו3ה תש3עון; או אז, 3אחרית נשיתתנן, יהיה ל3נם נכון ו3נוות, ני עת יקרא ד' לאסירי שאול דרור, גס גויותינן 3שמתומ יגיל, ממסגר הק3ר תצאנה י מענה. Impartialitr c’est ma dcvisc. נששון ושתחת ל3 ק3לתי את המנחה השלוחה אלי, מגיסי התורני הנגיד מי מנשה צ3י לרגינגער נר׳ו, הוא ספר קען הנמות וגדול האינות מכונה גשס ירושלס א) אשר הוציאו לאור משכילי ל3ו3 נשנה זו. ויהי 3קראי 3ו, ראיתי נאגרת אתת, להמשניל המפואר חד השכל והלשון הר״ר תענדל מאהר, נדנריס האלה, "זה לא נניד נא לנגד עיני ספר חדש ענרי, אשר 3ל אשא שתו על שפתי, וארא והנה נותנו מתמרמר נחמת רוחו על רניס מחכמי הדור הזה , המעתיקים לחקור נתועצות ודעת תולדות הפיטניס הקדמונים. נאמרו, אחרי אשר תפארת הפיוטים ועינם מנחתי ננודם השלנו, אין עוד שוה ננזק הזמן, לדעת מתי היו, ואיזה הדרך הלנו נשיריהם, כראותי הדנרים האלה, רוח אומן וגנורה לנשתני׳ וקנאת סופרים ננסשי עוז הרהינה, ולמען ננודס לא אחשה, עד אוציא כנוגה צדקם ומשפטם כצהרים" ולא אכחד ני נראשית ההשקפה תמהתי מדוע לא גלה המשכיל ר׳ת הנ״ל לנו את שם הספר הענרי ״הוא" ננורי העתי8 וויען 4־184 ונמו כן את שם המתמרמר נחמת רות, כאילו היה מאלה קטני רוח וריקי מוח נעמינו׳ אשר מקוצר ידם לפעול תושיה, ולהקים להם שם נישראל, עלי פעולות גדולים וטוניס מהם, יפטירו שסה ונאתת הוא אחד מכונני אור, אשר נדור הזה לגאון ולתפארת נשמי ישורון יהלו, הוא הר3 התורני חנס ומנעים זמירות. אשר נו נתפאר הר׳ר מעגדל נר׳י שטערןנר׳ו, אשר רוחו הרה וילדה נאשר רשום נזנרוני דניים כאלה, נהקדתה לספר ננ״הע הנ״לל אין זאת, חשנתי נלני, ני אס המנקר האמור, נא עליו נהקיפין, ומדאגה מדני פן יראה הקורא נהקדמה הנ״ל נעיניו, וי,ן נלננו, פי אן תואנה הוא מנקם, לכן החרים ולא הגיד לגו, אנה חציו קולע, ועל מי רניו יסונון;— ונשות׳ מחדש מנטי נננ׳הע הנ׳ל! ששתי מאוד לראות, ני כאשר שערתי, כן הוא! או טרם כל יעזרו רנרי המשכיל תאהר נר׳ו לפנינו, ונראה מה עלתה 3יןו לשכך תלונת הר3 רמ׳ש נר״ו, ולהוציא כנגה צדקת הפיטניס ז״ל. — הן נראשונה הקדים החקירה, מדוע נקרא הש״ן חזן שם אשר לא יאות לו• ויצא לימן נדני החדש, והוא "כי חזן הוא ההקצר מן חרזן. אשר הרי״ש ננלעה נמנטא נמו דרתשק, וטעם הקראהש״ן חרזן, הוא ני דרך הראשונים היה שהש״ן היה פייטן א) הננויה. שחנרה לה יחדיו, חכמה ודעת, נם מליצות ושירים, ממשכילי• ומליצי גאליציען.