Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 28

L8 ואן> שידעו היט3 ש3רו3 מקומות הקרי הוא התיקון והוא העיקר י אכן סס נמלא לא היה להם הד3ר 3ספק׳ יען לא גונל להפריד הקריאה על נכון 3ין לא 3א' ו3ין לו 13", ולא יכלו לומר על זה סוק מזי מאי עתא ד3ר׳ ואולי הכתי3 הוא העיקר ומידי סהיקא לא פסקו, ולפן הוניתו הד3ר ממקרא הסמוך והוא מעד אנוע לא אסיר תומתי, ואתי שסיר דמקשי הגמ' 3ראותס ד3על המשנה מסתפק 3מלת לו אי עיקרו נקנתינ או כדקרי ולכן הקשו הרי 3מלה כזאת שלא נוכל להפריד 3קריאתו העיקר הוא הכתי3, כיעל הקרי לא נוכל להצי3 לנו יד, וא״כ נתזי אנן היכי כתי3 האי לא וכוי, ואי משום מדוע שים כאן קרי, או שגם אצלם נכת3 מהצד 3התנ"ן הקרי, א3ל נמלת לא לא נשען על זה, יען לא נוכל להנחין היעי3 נקריאה נין א' ונין וי ולכן לא נוכל לידע אס 3א ע׳יז הקנלה האמתיית נערם נכתנו אצל התנ״ן; ועל זה השי3 הרי בכל צרתם לו צר שיש ג״כ קרי וכתי3 נמלת לו, ואע״פי כן העיקר כהקרי והוא התיקון, וא״כ ליתא להאי כללא נחלת לא העיקר הוא הכתי3 אנל משמע הכי ומשמע הכי וע״כ שפיר מסתפק נעל המשנה א) ונכל זאת הוכיחו ממקרא שגי שהעיקר הוא התיקון ב) והוא הקרי, ני מסתמא נתקן ע״פ האתת, ואין לנו לומר נזה דאפשר שכיוון הנות3 לתרוייהו, ני פה ניוון רק לכוונה אחת (לנל תהי ני הפנים נא’) הרי לפנינו שחז״ל קיימו המלה על חיסן שראו כי כן הוא הנכון וסנלו את התשונשת. וכנר הייתי יכול לפרש האי מימרא נאוסן אחר שלא כסי' המפרשים, והוא זה שמסתפק נעל התשנה הוא עד׳ז, ני נוכל לפרש המקרא לתרי אסין ונדרך תימה: הן יקעלגי לו ג) איחל - ר׳ל איני מיחל, וכן לא איחל - ר״ל אני מיחל, אנל המקשן לא הנין דעת נעל המשנה ולכן הקשה היני נתיר ותתרן אין ראיה מהנתינ מיכל לפרשו נדרך תימה: וני נצרתו לא צר לו ואן> שנתי3 נאל״ף ואיה המכוון כתו נוי״ו, אנל לפ״ז יקשה תאי מייתי ראיה נתתניתין מעד אנוע לא אסיר תומתי י והלא נם זה אוכל לפרש נדרך תימה? ואולם לפי פירושנו הראשון ינא הכל על גנון. ולפת״ש יתנארו לנו דנרי חז׳ל (נדרים ל״נ) כל המנחש לו נחש שנאי ני לא נחם ניעקג ומקשה ננת׳ והא לא נא׳ נתי3 ומתרצי משום תדה כנגד מדה. ופי' רש״י ולא תקרא אתי > והנה לפ״ד לש״י ור״מ ז״ל אף אם נתי3 נאי נוכל לפרשו נמו נוי״ו, תאי תקשה נגת' והא נא׳ נתי3, ואולם לדידן ניחא דנאתת כאן האי לא איננו מקרין ונתינן ולכן הקשה שפיר והא נאי כתי3 נלי שום ספק א) אנל נאשר אין לו חומה לא אתרו משמעותו על אופן אחד נאי לנד או ני', לנד רק דרשו כסי הקרי ונסי הכתינ? יש לני נזה נ׳ תשומת הא׳ דנתורה אין לומר (לדעת רז׳ל שאחד הוא התיקון אבל לתרוייהו כיון הנות3 נ״ה, והשני לפי שראוי םע"פ הדין המקונל נוכל לקיים הקרי עם הנתיג, לכן דרשו אף ע״פ שאין לו עכשיו והיה לו מימות יהושע 3"נ. ב) ואולי נס רש״י סי' כן, לא כפיי הרתנ׳ס למשנה ׳ כיון דלדעת רש׳י לא נכתר כאן קרי ונתיר. ג) והגה נרנות וי אתרו ר׳י ור' אלעזר אפי' חר3 חדה מונחת על צוארו אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאי הן יקטלני לו איחל, הרי דקנלו כפשוטו הן לו נוי׳ו ולא היה להם ספק כלל, ואולי פירשו כן אחר ראותם שנררו שהעיקר הוא הקרי,