Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 24

בצלי $ךי חסי. שם תתליונני ע?1 אבריות רוח׳ יחידתי׳ ראי צידה לדרך אם לירב תכיני תעלומות חכמה הן מעתה תרעי; ובהפשיטך פתנתך תהליכי מעיל גוך תתני ציין תעע\י לך כנפןם; תתנעדי מעפר — בשובך אל ברך חיתך באור תראה > בצריו,- החיים •— משה צבי ענסר מלבוב, Ueber Sanktion der Messora von Markus Stirm aus Tysmenitz in Jasst. רב שלום אל כגרד הרג ונוי! וגדנר שאלתן, בעניןתקון מקראי קודש אס ננון וראוי הוא לנו עדת נותלי דת ישורון, ע״ס הדין אס לא V יען ראיתי רבים מ3ני עמינו יד3רו סרה על ההתקניס 3אתרס: הי הרשה להס לתקן הקראות, אשר ננר קיאו יקבלו אותם 3עלי המסורה והציבו להס•ציונים, וספרו נלאותותם ודקדקו אחר נל מלה, והי יבוא אחריהם לתקן את אשר לא תקנו הס? להוסיף או לגרוע על אשר מה שב3ר יצא תתחתידס נגמר ומתוקן? האמנס ראיתי לחוות דעתי 3זה, ולהצדיק את העהלים 3תקוניס גאלה , ודי ישלס סעלסו ותשנורתס שלמה מאתו, ני כוונתם רצויה, אן ערס יצאתי לעזר, ראיתי להקדים שלשה שאלות הנופלות 3ענין ההוא, א' אס התקון הוא יאות וראוי ע״פ הדיין, ולא נהיה חלילה נתגלה פנים? 3'על איזה אופן נוכל לתקן אס לסרס ולהפןההוךאות או מלות שלימות, אירק להגיה התלות באופן שהחסרון וההגה ננרת, אבל לא להקדים המאוחר 3תלות שלימות? ג' אם היתר התקון הוא 3נל ספרי צזנ״ן, או לנד בנין ולא בתורה יען נתאמתה ק3לתה מדור דור, ומקדם קדמותה דקדקו מאוד באותיותיה י והנה הרב החנם מהו' שדייל ס' באגרת אחד (נדפס נני׳ח יויען ציו) נגע קצת בשאלות ההן, והוא אתרו שס: ני התיקון לא יחנן לבוא בלעדי על תקרא קשה במובן ועיי התקון ישוב לאיתנו ויהיה ענינו מבואר היטב בלי לחן נלל, אבל לתקן בלחן, וסירוס! יצא שנדה בהפסדה, נס נתב שתה ני בתורה לא יאות לתקן׳ יען נל אותיותיה נספרות ומדוקדקות מאוד מבעלי המסורה מדור אחר דור. ואולם גס הוא לא יצא ירי חיבתו בשאלה הג ׳ ני תיין לנר על בעלי המסורה והלא תנלעום, מדוע דברי חזי׳ל סנהדרין האומר נל התורה נולה מ| השמים חון תפסוק אחד או אפילו אות אחת נקרא מיז, ינ״פ הרתנ״ס ז״ל ׳