Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 11

11 שורש ש3 להורות על השקעת והעדר ההעס^יאבד לב, ההלן והשרים אשר ט תדרנס לצאת נצי שמר לקרחת (שק נס הס ימרדו תרעה הגאה אליהם ולא תקום נס רוח, והנהנים והנניאיס אשרנחנתתס היי להס למצוא תחסה תשמדואימתה, נס הס יהיו חרדיס ותשתותתיס ואס ל3 אלה נדונג ימס, אן> ני ל, העס נלו. ’ השאת. שעל מורה על היאות דני תה לזולתו מצדו הצווג ולהסתיר הרע הטמון נחונו, וצשיןנקרנו, למען יחשין גן, נתו הנחש השיאני (,ראשית) ויען ני ההשעיל יאתר נצי הנדל על התסנ3 הרחוק או הקרינ ׳ יצדק תאתר הנניא אל 1 ה' השא השאת. ני הוא נתן הנח והינילת ניד נניאי השקר להסית העם ולשתותם ן נמנטח נזג ני שלן0 יהי׳ לתו. עד הנפש. להשריד יזשור הנון» עס הנשמה הנקרא נפש נל״ע לרעת רנ״הו, ונן והנהי נפש יורה על המיתה ושלילת החייס יא דוה | צח נקרא לדעתי הרוח הען3י על ששים והס ההרים הגניהיס או נתדנר מקום! לא יעצרהו ד3ר ואין תנליס ותשסיק תנועתי, תשא״נ הריח העונר 3תקו0 אשר מדי ע3רו יפגיש נתונעים הרנה העומדים לננדו ניתים ונורות, יע'נ דתה אליו האויג הנא עליהם תגלי תונע העומד לנגדו. לא לזרות ונוי, לא לעיר ולהיעיל ינואו גדודי עיייס אלה נרות שזורים נו החמאה < ני אס רק להרע לתו. לזרות שדש זדה יירה על הסרת דנר הה אשר לא יועיל נמו זרה הלאה (נחדנר) ונן שהיורה על הסרת המין תהתניאה, ודומה נמעט לשורש סור 3חילין> זסש׳רן והיססת ה״א יהמדל תעס או מאששחה ידועה יקרא ננחינתו אליו 3שסזר, נתו ונל זר לא יאצל קיש (ויקרא) ר״ל אשר איננו ממשפחת נהנים, אנלו זרים נחו (הושע) ר״ל אשר צא מישראל התה, ותאים הננדל והנרחק מאחיו אחרי היותו מזחילה קרי3 אליהם נאתר מוזר הייתי לאחי (תיליס(. להבר הפעיל משורש 3רר להורות על הסרת הפסולת חהאינל, וחתנו שם 3ר על התניאה הנקי' ויורה י ג"נ על הצקיון המוסרי תנל סיג ומלאת המידות נתו נשקו 13 (תיליס ני) והושאל להורות על הנן היוצא תאלצי החנית להשאר ולהתקיים זמן יותר אחרי נלותס ננר ושונה לעפרם, רתמאה הנשארת אחרי נלית המון אשר הי' קליפתה ומנסה מלפנים ועתה תיסנו הרוח! נתו תה נרי (תשלי). בת עמי. ר״ל עמי הנאה3 ליננת, ונן נן עתי (הושעו הנאה3 לי נ3ן, ני על עס ואותה 3נלל יתנן לשון זכר ולשון נקנה, כימיות האותה ננחינה מוסרית, אחדות הנהגתה ונימוסי' י היא ניחס נהנה, Nation ,('א וקיניצס יחד ננחינה גופנית לנד הוא ניחם זנר> ו3ל״ת Volk, Neutrum. יב רוח מלא. ר״ל חזק, ני הלא שסתואר י הנאמר לרי3 על גידל ירינו׳ הנמות ופה יורה על רינוי האינות, נתואר ר3 הנאמר לפעמים גס על רניי וגידל האינות, נמו ודני המלן (ירמיה ת״א) נמו על רינוי הנמות, ני שתי אצה, הנמות והאינות קוונים זענין ננודע . גם אני. י׳ל רות האומר נתלאנית ה׳ ני יינר ויעשה נהם שפטים להענישם על עונם ע״ד מליצת הכי (תילים) עושה מלאכיו רוחות וני'. יג כעננים, נאידיס ונשיאים אשר נקלות ותהירית ירומו וינשכו לתעלה נמעט מנלי ראות אותם הארסלדקותס, נ! יעלה האוי3 עליהם נמהירות ולפתע פתאום. עד שלא תהי' אפשרות לעמוד j ינדו. וכסופה. לדעתי יקרא הריח אשר מדי לנתו הלאה יותר למרחוק נן יגדל; יייסיף נחזקתו, ננירתו מהירת תניעתי נשם סופה משורש יסף נהשמטת פ׳א i הפעל, או שנתי ששם סועה יאתר על הרוח התעתיק דנריס ומסיעס ממקומם I יישורש נסע, נן יאתר סופה על המא חמשנר ויזנלה דניים, ונותן סין* ״הייתם, מעני, "ססו תמו תן נלהות" (תילים). קלו מנשרים, הנניא יעלה