Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 92

92;ל העיר;הבו לראיות $¥רים- על העץ נ;ר רעו יסשך 3ס3ל - ני;רץ בתוך העם וינפצהו 33כל ניזדלב;איל בין בתלי ססרים: ״פס, מ1ל!ע׳ ה3ני', הרגני! ח;ק3י! "הנני הזל, הוא ערב בעדני! וכל העם לזו נבהלו השת1;מו, נצבו;מיו 3ד וכמו אכן נלמו, וסבל עזן בהל דמע נביע. איים את אחיהו הרעים יתחבקו. זעבו יכילו, וכ^אז־רר יתחבקו, ואל אזני המלך הלכי'נגיע; ןלגשת סניעה ת?עם תלך לבהו ולהובילם,יצלה למגי לסאהו. ממראה עיני סלך הןה לבו שןן?ןה, וזמן בביר נביט;ם'בשקט וךןן;ה, אסרי כן $תח את 9יהו'ניא^ר: "אשריכם! בסץ אהבה כנר הלססם ׳ "וזי.קי לבותיך. כלבי הקדחתם. "אמ;ה נש אמו;ה כין שועגי חומרז "עתה אהת אקאלה וזאת אבק^זה: "פמחוני נכליתכם׳ וחוט אלכה ןשל^ה"! «“« מייש קהלי!: ״טוב יום המות מיום הולדו; משל לשחי ס8ייית ארזש פולשס לים ואחה נאה מן הים" והו'. Von A. M. Schreier, Lehrer. י Q?t אל חוף נם נורא ויסב ינהרו א;שים יאיצו כ^לים, קם אני־שזט עוסךת ך,;ה לארצות דחוקות כ;פת;;יה. בעבודת המלחים לר־אר יש;ןחו יחזקו הסרן הסבלים ז;תחו.,