Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 93

93 נעלו סבךןל בתהומות #קוע ׳ יסבו הפלנל 21^yn! עוע. :?!רשף גס יריעות וכ?5:ם האמה תתניוךד על־גלי ה?ן.ים׳ באברת דולו ת$ק!א מנמקת׳ החיוג תרופת (יחץ פקקת♦ ך׳,ראיס :צסלו ק1לם יקיאו י הילד :קמיעף כף :?זחאו י ונןנילי הקגות לאניל קרמו י עדי במךד!ק ת?תר מעיגימיו• אך ק?ןה לחוף ואעזוב NM- מאלץ ח^רףק א^ה;כחה; ואין גם אחד;סור לאידו לץזאל לקלום ל1 בלב קמלו■ איש חקם זאת ראה וימלא ח?ןה ויאמר אל קאמקים הבערים קסמה: מדוע סכלים תהפכיות תאהבו׳ תקיעתו בהולכת וכמאה תעצבו. "הוכחתם עת לבכם מלא קעזון ,לךאנ‘להולכת פן:קראנה אסון .אך זאת המאה בשוכה מסת ״אין עוד מגע׳ אין משלחת״. כן לאנקיס בילוד :קקחו ובמות הגבר בברירות?א?חו אק קסלת אמר מחכמתו כי מראיית אךם הועב אסריתו. לרופא נאמן. Bon M. Kohn •מיד ומהיר במלאכהו והוא שרופא׳ אליל לא יססשנ . עוג שברופאים לגיהנם קמעתי לבה׳ בי מעינך לא טובה׳ אף לצון לא קמים מעאמי* סבמים;