Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 91

91 ומבין ענפיי העצים .?ציץ לשמש. ועל מצעי לשא,?נטו צללי״אימש ׳?קותרעו יוליכו?גדלו בע;קים - ושני עוברי אורח’אצים בדרביהם לרף העיר ל{$ניו - ולקדם ’פניך,ם דלג ועיופף כ?רק בשרוקים!י והנה איש לרעהו מלבר שומע: "עתה הקני על ליועץ יוקע"! ובמץ ינלף בןלןל בי תשופנו סערה,?מהר רשפי קישת בעופם לפ^רה. בלהה ם תתקפנו ׳ תנדפו תשערהו; ומנגד לנוגה קרני הערבים יפזו בעין בהם'מנףלי'םפרו.ים, ו?ךרף מבא עיר נעמן יפגשהו: הוא בן קשק ביתו סוק'ארמונו - ובפלצות ובעתה?ביר אתיאדונו. ״שוב ברח לף! נום! המלט על נפ#ף ״את רעף לא עיור תציל. הצל נא חייף "עתה יד אכןלים, עף1ה בו תחולה, ״?;מל עלי י אמו, כיונק לשדי אומנת. "?ן בטוהה באלבתף על ׳שרף נשענת קותה לף נפשו' עלי בואף חוחילה', י ל$וא זד הלעיטו שקהו לקלס ׳ לבו לא נהמף, לא מש מתוהלת. "אם בוא בוששתי, שוב א.ם אחרתי, "אם הצל היתו' כס לא עצרתי, "המות לא?פריה ביני וביכהו ״עריץ פן?עלוז, אבןר?תאמר: "אח באח בגד, לע?.לע הת.עמר, ";ם שנינו ביום אהד תש?ל סלבהו! "וידע יראה?שביל.ילבב לתבונה: ״?י?ש 8ס?ה ויושר.?ש תום ואמונה! השמש??זה ללון והוא?סף השעל, ו?רא העץ;בון, ו5ץ;קן ועד.נערי