Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 90

90 הקפוץ בחפזה לתוך שאון המים, הבקעם באומץ עם אריבות ידיהו יסבא־ון ךכ;תם 1ד אל תמ#הו. הבא אל החיוף ונפשו שיופחת , גיורה לאל מלמיהו מישרות. ניאץ ללכת נח?ז לדיבהו; והנה קמקתו-ים מטו ארב .קימר מרצחים שואגים ל^ו־ף.?תאם עליו פשטו, ואיש בנשקהו ןבלג לקראתו לברה'לו שוחה. ״מה בצע - קרא - בלמי? מאום אץ בכפי "מלבד אם היי׳ מלבר'נשמת אפי. י ״למלך אסגירם פן ייבלע לדולי - ״לה. נטשוני עוד קעט ויהי ליל!- הגזול ינשק האזור קיל - ״חוסו על אוהבי׳ על נפשו וכבודי״! ושלש ה9יל הללים?ך־וע בה - הנשארים;סו;חפזו לבריוה. ומיךמי מעל׳ מרום עמלתי׳ תריק השמש זיקי אימקתה ומרוב תלאה יפיקו הברגים: "אלי׳ שאון בלים ב?לי העבדתני׳ ";ם ספל שוךדים חלל אזדתני׳ י ״בי. לי הסליל הפלאת פעמום 1 "ופי קאין אונים ’למרצ-הים אכרע "ורעי?עד אשמתי יעלי עץ ילקע"•' ור;ש נסת בימות הטבוע׳ לאטי לאז;יו’מננד.יניע , ומשתאה.י,עמיוד ׳ מידיש לדעת - והנה מ?עיף סלע כבדולח לטויר. מנקרת צורים בספיר' לזוהר. מזלן נובע לנפשו ישועת - ובגיל ללב עלי בךביו ישוה. השת ויהי - הייליף ביה.