Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 87

87 וגלולים תרי״ג מצוח וטעמיהם פ* פ• קנלה ופילוסופיא ונדפס ראשונה נשנה ח״א שי״ז, והוא ר״ש נ״ל יהודה שאומרים עליו שסבר שירי היסוד נסנרה ד' נצלאל ול' יהודה סנליו , המחבל נס״הד דן1 נ״ו א' יפו״ש . וזה ר' שמואל חי עוד אסרי ימי הרמנ״א שמה חתקס״ז לאלן! חד׳ , והל״ם מקולי נ״נ סי נפה ההיא ומס נחסלח האלף הה״א, ונשנה ד״א תתקצ״ו חיה הל״מ מקוצי גדול מאד כנר נהולח כי דרש נפה ההיא נשפלד כמוזכר נלאוין קי"נ . ואסרי אשר כפה הונילוני עניני עהוחי הנה לעיל וויען מלאה חשועוה לאיש דורש סכמה ודעה, «לאחי ננינליאפעק הקיסרית הקפל מאמר השכל דפוק קרימונה פי“! אשל גלה לי נסחרות לא ידעתי, ואלא כי עד הנח לק כעול מששתו נענין דעת מסנר הקפל הזה וענינו כלו על מכונו, ולק יפלא נעיני איך עיני הסכם רוו״ה טסו מראות זח נההוצאת אשל היתה ג״כ תמת ידו, וכי יוכל עוד לומר כי הרא״נן הוא מסנרו!! — ואני חוזר ומזכיר את הדניים שאמרתי למפלה שמחנר הקפל הזח הוא ל׳ שמואל נר יהודה אנן תנון והונא לדפוס נראשונה לא כלו אפס מקצתו כאשל ערך אותו איש אשל לא הודיע שמו רק כחג שהוציאו לאור ע״י "ויצינצא קונטו" נפיל קרימונא שי״ז, והנח גם הונא נהוצאות שלנו נסון! הספל! "ולמשכיל ה״ל שמואל נר יהודה עוד פנים נאותים נקצח מלות פסוק זח וכו' - וסיים שם דנריו ״כאשל נאל הלג ז״ל"! ומספס עוד אל הנאור על הפסוק אל יתהלל וכו' שמניא נשם הממנל ה״ר שמואל אשל חלסינ לדנל נזה נהקדמתו לפירוש המשניות לפרקי אנוח מהלמנ״ם, והנח לקצור הנאור ההוא, עוד יוקיף המעתיק ההוא חרוז יפה שנח להרג המסנל שמזכיר שמו זח הפעם, והוא קדר הכל כפי דעתו הראויה והעדן הספר לצרכו כאשל הוא לפנינו היום, וקצל נדנד המסנל עצמו,׳ וע"כ לא ׳פלא ג" כ, שהלנה פעמים מונא נספר "כדגלי הלג ז״ל", ולא נודע למי יכונו הדנלים? נאמת כי ללוג יכנה נשם זה את הרמנ״ט ז״ל, כי חיה נקי מאד נספדו שהעתיק רונם מעלני לענריח, וכן נלאה מהקדמות המוציא לאור ההוצאה ההיא שי״ז, שאינה נדפסה נקפל שלנו, שאמרו: לכו ונלכה נאור ל! הדור אתם לאו מאור גדול כים חולסינו הקדושה, צלל חמחנל הלז נמים אדירים, והעלה סכמה מפואלה, דרכו דרך סלולה, אפרו אפל טחול ולא אפר מקלה, פיו מפיק מרגליות ולא דונל ננלה, נכל שנוח שהוא סונה מכוין אל האמת הן דרך קנלה, חלק המחנר הלז המצות נחלוקה נהייה וקלה, ועל סדר עשרת הדנרוח שם כל מצות נדגלח, נעשלת דגלים חתולה בלולה, ופירש נכל מצוה פירושים נכוחים, מקרנים הדעת לנורא עלילה , מולח דרך מישר לננות, משונג נתינות לישנ דעה המעיין לעמוד על עקרן של דנדם, ומסיר כל מכשלה. אמנם צלו נאה ופריו מתוק לסין כל נר דעת, ולכן נחלנו להדפיסו כדי להרנוח ולהלניץ תורה נישלאל. ומעתה הלוקח «קח זה יזנה נמקחו ני לא שדי זוזי נכדי, קנה לו דנלי חורת קנה לו חיי העולם הנא, נעזרת הצור נתחיל סימני מאמר השכל מדנול ראשון א׳ אנכי ונו׳, והוא מסדר והולך פה המצות הנכללות נדנול ראשון, ולא כסדל שלפנינו, ומזה את כל ונוכחת, שהמסדר הלז כרצונו פעל עם החנור שהיה מונח לפניו מר״ש הנ״ל, והוא הוציא והוא הניא הכל כאשל הוא לפנינו נהספר הזה, והשאר השאיל אחדו לנינה, ומנרכחו לא גאה עוד אלינו מאומה, כי חחלח אפל כסחה נתעלומה, ואח הספר הנכון עוד לא לאו עינינו, עד יעלה ד' ממרום ננועמו עלינו. זאת דעתי על הנכון, ונשענתי נאמת ונתמיס על דנרי נעל "סדר הדורות" אשל ראוים הס לסמוך עליהם אן! לא נעת הדחק. (Nach Schiller« ״Bürgschaft׳׳.) Bon S. Roth. אל עגלץ ו־,עריץ ל׳ר1.ךה ב$וןד הת^ב אהוד 1הך#ה י על'יריך מתחת למדיו ב?שף הליל;"