Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 88

88 הת^קהו שיומרי סף ארמיוניו: "מה •לך?נ?קך?ךז?ק1ל גאוני?רעם יריע?כס ודוי.ל. "קרא דרור והופק, למוני שבטך! "על העץ תתלה בעבור ןדונך! «ד׳ך אמות במק^ט?ורצת! "כי טי גבר יח־ונן סמית1'0?£צת^' אף נעבור הסיני לא לך אתחננה; "אמ;ם אם נא מ?אתיזחן בעיניך ׳ "נתר לי שלקה זימים אתנפל לפניך ׳ "עד למאורקת את אחותי אתך׳ י־ ״רעי יערב לי בעדי יתקע. "אם אברח אנכי׳ הוא יךקע! וכלשון תך.םו?ה בשפת און ועו־טה עךו המלך וידבר'במרמה,: "חפצף אסלאיקאלתךילך אתנה י "של^ה ימים אחמם אאריך'אפים; "אכן בעבור מיועד נין סעך?ים "?מדם תעזוב׳ מרם בואך סך׳ "אז יו?!ת רעך׳ יהי כופר תחתך. ואתה ו#קה ׳ יכפר זדונך! מבא אל רעיו׳ אל הנר הקני: "המלך יצוד. מארץ הכדיתני׳ יען בקשתי המיתו קלח ב1 יזדי; "אך קליקה ימים בתר לי יאותה, ״עדי את אחיות׳ לרעה אארוקה. "עתה אנקא סן ייהי״חסדך עקדי: "ערוב;א בעדי תקע לי כפיך "ערי שובי סך ממס^ר הוציאך! ובשקט יוטמה יחבקנו.רעהו ׳ ופניני ךמעיות ינתיצו בלסיס׳ו ׳ וינא בוץל רגליו זיךיו ב;הקתים; ופניות אל דרבד,ו מהי קאהד ׳