Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 73

73 üp כעמק ראה הבובות׳ דרדעת כי כחדף היא נובלת - שור;א הנחל שיוטף {י^א1ן- ההזכור כי רדה .קרח וקפאוף אך ןאה העתי האביב הגיע, אור השמש עליהם הופיע׳ והסמלת סקרת ע י;ים, אף לזרום במקז־ם ^בו ה^ים. .זה מעט, נשיאים החרלןה הקדירו י השמעת רעם ז חזית'בך.קים? שור עתה - הנח ^זהרר שחקים. וקרני השמש ם$ה הזהירו" אד זד! חס נצב תחת השמים ל&ליסליפות, לכל קץ וקצב, לערב ילין בכי לאב,ועצב י וכיבקר דלה’ומלת כללים. לק אל תבכה, מחה רקעה נלה רוה, קנה לא,ימים ׳ קוד׳ גם ץזנים: עוד תו#ע ׳ יהי לבך קטוח י עוד תשבע בעתך שלחיות ועלנים! רעיון על פאמפעייא והערקולאנום. Von Herrmanu Boß. עיים גדולות בריח ודלתים, ויתבקעו חומותיהן הגבוהות והנשאות שירותיהן היו נשמות, והיו לשריפה ולמאכולת אש, מנהוי נחלי אש ונפדית היוצאים מהר 6עזוף באי נעאפעל במדינת איטאליען. לף אל! הקס:ם, לך גם ד,ארץ גם אש ומים כיךף הם שממו ועךתמיו לחסד גם לפרוץ קרץ בי אל כלי אשר תחפוץ תוכל תאמו. נהנקע השחר, נין יחד כונני נוקל, ואני נאי נעאפעל, ארן )נח חלב ודנש, ה שליה ממגד שמים מעל, כלה מחמדים כלה ממחקיס, גנעוחיה גיל חסגורנה ועמקיה י ׳עעשו כל עצי השדה עלי ינל׳ מים ישלמו שישימו, שאלוהיהם חאלכנה וייפו