Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 9 (1854)
- Issue
- 19 (1854)
- Date
- 1854-01-01
- Page
- Seite 72 (sequence 73)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/4785731-4786740-6613260--1818-4786813- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פריליח• (כ״ו) ואס אסלה החירה ללנוש נהעס זולחינו הלא רעים ומעאים אגמכו נחגרינו מהנים או מנעלים ברגלינו כי גס המה כתבניתם ימשו למו. של נעלך ממליך ישראל ולן עלום ויחף כי גם העמים אהלים מפניהם הגולים ופעמיהם ננעלים כמון . — דעו בני עמי! כי החוק האמונה יקרח היא בעיני מלכינו, ולהמלן אין שוה להחליש ידי מחזיקי הדח האלהי, ואשל ילוה ללבוש ככל יושבי אלצו, הוא מאשר חכמים הגידי וגדולים מקלי לב עמדו בסוד ה' מקלו ומצאו כי אין נזה פשע מלילה. — (ההמשך במחבלח הנאה אי״ח,) התקוה Bon Jacob Goldcmveiser. ליומך כי מר. אל ת^ויה נפה . mi אל תאמר גגןרתי כבאהקמר׳ אל תאמר ג־ואעז׳ אכד ויל 12Y; עוד תו£ע - יהי לבך?mv. נאחד משלשה דבלים. הראשון שחהיה עליו ראיה בלולה מדעחו של אדם. כגון חכמה החשבון וגימעריות ותקופוח. והשני דבר שישיגנו אדם נאמד מהחמש המשוח . (חושיו) בגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום . וביוצא נזה בראיית עינו . או שיעעם שזה מל חח מתוק. או שימשש שזה מס וזה קל. או שישמע שזה קול צלול. וזה קול הבלה 1 או שיריח שזה ליח באוש וזה ליח עלב וכיוצא באלו. — השלישי דבל שיקבל אוחו האדם מן הנביאים ע״ה ומן הצדיקים לרין האדם שהוא נעל דעה לחלק בדעתו נם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין נהם ויאמר שזה האמנתי נו מפני הקבלה, וזה האמנתי נו מפני ההרגשה, וזה האמנתי נו משני הדעה, אבל מי שמאמין נדבר אחד שאינו משלשת המינים האלה עליו נאמר פתי יאמין לכל דבל . — לכן אמל הלמנ״ם במורה חלק שני פסוק לי על מאמר ל' אבה ו שהית הקנ״ה נולא עולמות ומחריבן, שזה מאמר מגונה, ועל מאמר ל׳ אליעזר שמים מהיכן נבראו. "קון> דבל לא תניע באלו המקומות למאמר אומר". (כין) י״ד הלבות עכ״ום שימן קע״ח. אין הולכים נחקות העכ״ום ולא •לנום מלבוש המיוחד להם. הג״ה וכל זה אינו אקול אלא בדבר שנהגו נו העב״ום לשם פריצות, כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים וכדומה לזה שהוא ממלבושי הפריצות, אבל דבל שנהגו לתועלת וכן שעושים משום כבוד, או נועם אחר מוחל. מהרי״ק שורש ש״ח, ואים איפוא הם עונד׳ כבנים ומזלות נאלצינו ובזמנינו שלא נלן נחקותיהם? האם האומות נאלצינו לא יאמינו באל אמד ויעבדו אותו? והלוא׳ שנלך בחוקותיהם לכבד בתי תפלות כמוהם , שנאהב חכמות ומלאכות ועבודת האדמה ונוקיר נעליהם ודורשיהם כמוהם, שנאהב נקיות וקדר נכון בכל דבר כמוהם. — הנביא אמל עברו איי בתים וראו לקמת מושל ולהתבונן. וחז״ל אמרו פשוק אמד אומר כמשפנד הגוים אשי סביבותיכם עשיתם, ופשוק אחד אומר לא עשיתם, כמחוקנים שבהם לא עשיתם והמקולקלים שנהם עשיתם ■ (סנהדרין ש״ד) ואם אנחנו חייבים לקיים כעת כל דבלי הלבות עכ״ום הלא שם נאמר: שלשה ימים לשני חגיהם אקול לישא ולישן עמהם, אסור לשלוח להם מקים וכדומה — הישמרו זאת לפשות בני ישראל? — אני אומי אם עובדי ככנים אינם הדינים אין להתנהג פמהם יק לכתוב נתנו. — וכן ה.'י> במודע• בספל מרגליות זה לשונו: "כמו שכתבו גדולי הפוסקים ומכללם הגאון מוה' מרדכי יפה כי העכ״ום הם האומות הקדמונים ורוב עובדי ע״ז היה שנעה אומות נאי( כנען אבל בזמן הזה לא ידענו ולא שמענו מעובדי ככנים". ואין נחום לילן נחוקוחיה® מעעם שלא ילאה כמודה להם. —